1 [מקור מן ישב שהפך ש"ע, או ש"ע מן שָׁבַת, כדברי ראב"ע: ופי' שבתו מגזרת שביתה ששבתה מלאכתו, ונכון הוא, והוא על משקל שברו כי התי"ו שורש, ויתכן להיותו כמו זה שבתה הבית מעט, שהוא מגזרת ישב, והטעם זמן ישיבה בבית שובת בלי מלאכתו והעד על זה הפי' שהוא הפך והתהלך בחוץ, ע"כ. והשבעים תרגמו לפי הענין τῆς ἀϱγίας αῦτοῦ, לשון בטלה מעבודה, וכן התרג' הארמיים בוטלניה, והולג' תרגמה operas eius, ז"א עבודתו (שהחסיר).]

2 [כנראה אין להבין כאן גדולה וקטנה על תשלום שבת כפול, אלא שבת גדולה וקטנה פרושה: תשלום שבת שהוא גדול בהתחלת המחלה, שהוא הולך ופוחת לפי מדת הבראת היד, המאפשרת לנחבל לעבד להשׂתכר יותר ויותר. ולא כפרוש רש"י שפרש גדולה: דמי ידו, וקטנה: כל ימים שיפול למשכב רואין אותו כאילו הוא שומר קשואין.]

3 [בירוש' ב"ק ח א ו: (למטה) בא בתוך משפט ארמי גם מ"ר מן שבת: תרין שבתין אינון וכו'.]