1, קל לא נמצא מקורות.

— הִפע', הִשְׁגִּיחַ, מַשְׁגִּיחַ, יַשְׁגִּיחוּ, — השגיח האדם, הביט, השקיף,  blicken, ausshauen; regrer, porter, ses regards; to look, glance: ראיך אליך יַשְׁגִּיחוּ אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות (ישע' יד יו). ממכון שבתו הִשְׁגִּיחַ אל כל ישבי הארץ (תהל' לג יד). דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו מַשְׁגִּיחַ מן החלונות מציץ מן החרכים (שה"ש ב ט). — ואמר בן סירא: איש משגיח על שלחן זר אין חייו למנות חיים (ב"ס גני' מ כט). מה נהדר בהשגיחו מאהל בצאתו מבית הפרכת (שם נ ה). — ובתו"מ, בפרט בצרוף השגיח על פלוני, שם עליו עין ולב לחמל עליו2, sich bekümmern um; avoir soin de; to attend to: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ, וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עקר (ביצה ג ו). משל למלך ששיגר את בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקדו אומר לו אל תאכל יותר מצרכך [ואל תשתה יותר מצרכך] כדי שתהיה נקי לביתך, לא השגיח הבן ההוא, אכל ושתה יותר מצרכו (ספרי דבר' מג, פא:). הדירה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה, שלמחר מתה מוטל לפניה ואין בריה משגחת עליה (ירוש' כתוב' ז ה). בא עני אחד ועמד על הפתח אמר להם תנו לי פרוסה אחת ולא השגיחו עליו  (ברכ' לא:). אלמלא הטיח בן זכאי את ראשו בין ברכיו כל היום כלו לא היו משגיחים עליו (רבן יוחנן בן זכאי, שם לד:). אין משגיחין בבת קול (רבי יהושע, שם נב.). כליו של עם הארץ טמא או טהור, א"ל טמא, ואם אתה אומר לו טמא כלום משגיח עליך (חגי' כב:). כי דבר ה' בזה וכו' כל מי שאינו משגיח על המשנה (ר' נתן, סנה' צט.). יצתה בת קול ואמרה להם וכו' ולא השגיחו עליה (שם קד:). וארוני בשדה פלשתים שבעה חדשים ואין אתם משגיחים בו (מד"ר בראש' נד). בנוהג שבעולם אדם חבוש בבית האסורין ואין כל בריה משגחת עליו (שם ויקר' יד). כשם שאין בעל הבית משגיח לא על משפלות של זבל ולא על משפלות של תבן וכו' למה שאין נחשבין לכלום, כך אין הקב"ה משגיח על אומות העולם וכו' ועל מי הוא משגיח על ישראל (ר' חוניה, שם שה"ש ז, שררך אגן). בא אחד ונשטח לפניו (לפני שלמה) ואמר לו אדוני המלך, רצונך שתשגיח עלי היום, מיד הלך והעלה לעליה וזבח לו שור והביא לפניו הרבה מטעמים וכו' (מדרש שוח"ט משלי טו). — ובסהמ"א באותה משמ', וגם במשמ' שים עין על דבר בפקוח, beaufsichtigen ; surveiller; to watch over: שמעשה היה בשפחה אחת שהיתה למר שמואל מרדה עינה בשבת, צעקה ולא השגיחו בה (והזהיר, שמות יז). ואין משגיחין על מדת ארכו ומדת רחבו (רמב"ם, שבת יד ח). ראובן שמכר לשמעון שדה והיה לוי מעדי השטר ובא לוי לערער על השדה ולטעון שראובן גזל אותה ממנו אין שומעין לו ואין משגיחין על ראיות שיביא על אותה שדה (הוא, טוען ונטען טז א). ולא אשגיח למי שדבר זולת אריסטו, מפני שדעותיו הם הראוים להתבונן (ר"ש א"ת, מו"נ ב יד). הוא (אריסטו) רואה שהש"י משגיח בגלגלים ובמה שבהן (שם ג יז, הדעת הב'). ולא יתחייב לי גם לפי זה הדעת השאלה לומר למה השגיח בבני אדם ולא השגיח בהשגחה ההיא לשאר בעלי חיים (שם, והדעת הה'). שכבר יראה בחקירה שכל מה שהיו אלו הנמצאים השפלים יותר נכבדים השגיח הטבע יותר בשמירתם וכו', ובהיות הענין כן והיה האדם הנכבד המוחלט שבכל הנמצאות השפלות וכו', הנה השגיח בו הטבע השגחה עצומה והושמו הגרמים השמימיים כלם משתתפים בשמירתו והנהגתו (מלחמות השם ב ב, צה). מפני שטבע האל המשגיח להשגיח ביותר שפל (שבט יהודה). —  ואמר הפיטן: יציץ צור מחרכו וישגיח אל מפתחו לכורע על ברכו ושופך מרי שיחו (ישעיהו בן אליהו, יציץ צור, מחז' איטל' ב, צח.). תביט ותציץ ותשגיח לרחומך (אלהים בישראל, סליח' לשני, סדר רב עמרם השלם ח"ב). — ובינו' °מַשְׁגִּיחַ, במשמ' מי שמשגיח על הכשרות, על יֹשר התנהגותם של פקידים וכדו', Aufseher; surveillant` overseer: כי מכתבך הראשון בא לידי בעת טרדה רבה עת עזוב המשגיח שלנו את בית ספרנו וילך לו אל עיר אחרת (יל"ג, אגרות א ט). — °ומשגיחי המשחר, במשמ' המשגיחים על המשחרים והמבקרים בארץ: מ"ע אשכנזי, מלבד אשר בבית מלוננו לא מצאנו כי אם בבתי משגיחי המשחר Consulaten (גוטלאובר, ממצרים, 7). 

— הָפע', °הָשְׁגַּח, —  שהשגיחו עליו: אבל כת החכמים ועושי המצות שקראם צדיקים וישרים בשני אלה פסוקים הוא כת מושגח מאתו ית' אשר אינם נעזבים לפגעים ולמקרים (זרחיה מברצלונה, באור משלי, השחר ב, 109). האנשים המושגחים ממנו (רלב"ג, משלי ג בתחלתו). שהוא בחמלתו ההשגחית יועיל אל השלם המושגח בתועלות כלן (ידעיה הפניני, באורים, 15). הנה ראוי שנחקור בה בג' עניינים, האחד בבחינת המשגיח, הב' בבחינת המושגחים, הג' באופן ההשגחה (חסדאי קרשקש, אור ה' ב ב א). לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה ולא יושגח אל חבורי מי שיהיה מהם בעל דברים (פרופיט דוראן, מעשה אפוד, הקד' 18). והמצפה להיותו מקום מופע ומושגח מאד (ר"י אברבנאל, ש"א ז, וישפט שמואל). שהוזקק (יעקב) לצאת חוצה לארץ המושגחת (הוא, זבח פסח, וירד מצרימה). והנה הקדים לזה להודיע שהצלחותיו כלם מושגחות מאתו ית' (הוא, ש"ב כב, כי אתה). ולפי שעדיין לא היה כוונת הבל ראויה מכל וכל לא הושגח להנצל מכף מעול וחומץ (רפאל מנורצי, מרפא לנפש, יז.). ואחר שיש לאדם זה היתרון לא יתכן שנאמר שיהיה משולח ונעזב ובלתי מושגח בפרטי מעשיו (שם, כד:). שאחר שכל איש ואיש נמנה מפי משה ואהרן הרי הושגח מהנביאים הגדולים האלה ובאמצעות' יושגחו מהש"י (תולדות יצחק להרי"ץ קארו, במדבר, אמשטרדם, ק.). שהאומה הישראלית  לא די שהם מושגחים מהשי"ת השגחה עצומה בעה"ז אלא שגם אחרי מותם יש להם אחרית טוב (יצחק בר אברהם הקראי, חזוק אמונה א יח). באופן שיושגחו ויודרכו לעומת ההצלחה האמתית (ר"י עמדין, מגדל עוז סב).

— נִפע', °נִשְׁגַּח, — כמו הָפע': אבל כת החכמים ועושי המצות וכו' הוא כת מושגח מאתו ית' אשר אינם נעזבים לפגעים ולמקרים ואינם ניזוקים ממיני הנזקים הנכנסים על שאר בני האדם שאינם נשגחים ממנו ית' (זרחיה מברצלונה, באור משלי, השחר ב, 109 ). ובשאר הענינים בהם תעלה הנפש במעלה העליונה תהיה הנפש ההיא נשגחת מן הבורא עד שיהיו דרכי האיש הזה הנבדק באהבת האל נכח עיני ה', כלומר שיהיו מושגחים ממנו ית' (הוא, שם שם, 174–175). וכאשר ראה כי שעה ה' להבל ולא לו אז נפלו פניו וידע כי לא מצד המשגיח אלא מצד הנשגח הוא סי' למנוע ממנו הרצון (אוה"ח בראש' ד ג).