1, ש"נ, רק מ"ר שְׁגִיאוֹת, – שְׁגִיָּה, מעשה השוגה, התועה והטועה, Irrtum, Fehler; erreur, faute; error, mistake: שְׁגִיאוֹת מי יבין מנסתרות נקני (תהל' יט יג). – ובסהמ"א: עד שישגה באהבה כשגיאת חשק הנשים החזק (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, חיי שרה, יט.). כי השיר אשר חשב היותו במאזני צדק מאזן, כדרך שיר כל חרזן, היו מזיו שגיאותיו מלאים מפיקים מזן אל זן (עמנואל, מחברת כ:, הברמן, 644). –ואמר המשורר: בחר בוכים לחברה וחסידים וסור משוחקים ומתי שגיאות (ר"ש הנגיד, בחר בוכים, בן קהלת, ששון, רסו). אלהים אלי אתה, שמר שרעפי לבל יזניחוני, שגיאות שפתי בל ידיחוני (רשב"ג, אלהים אלי, ביאליק־רבניצקי ב, 178). השמוני שגיאותי וחרפה לבי שברה (ראב"ע, אין לי פה, איגר 239).