ב. שָׁגַר

*, קל לא נמצא.

— פִע', °שִׁגֵּר, שִׁגַּר, — א) שגר ראובן את שמעון אל פלוני או אל מקום, הריץ אותו1, schicken; envoyer; to send: פדאו (ר' יהושע לתינוק אחד) בממון הרבה ושיגרו בארץ ישר' (תוספת' הור' ב ו). למלך ששיגר את בנו לבית המשתה (ספרי דבר' מג). מעשה שחלה בנו של ר"ג, שגר שני ת"ח אצל ר' חנינא בן דוסא לבקש עליו רחמים (ברכ' לד:). גדיים שהנחת נעשו תישים בעלי קרנים והם שגרונו אצלך (שם סג.). לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא וכו' מפני ששיגרן לבית אמן, משל לאדם שכעס על אשתו, להיכן משגרה, לבית אמה (רבי יוחנן, פסח' פז:). אפילו שיגרה בעלה אצל חנווני להביא לו חפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה (ר' יוסי בר יהודה, שם קח.). שאלמלא [לא] נתקלל נחש כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנין לו שני נחשים טובים, אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלבונים טובים ואבנים טובות ומרגליות (ר"ש בן מנסיא, סנה' נט:). כיון ששמע את דבריה שגרה בת חורין היא ועשר שפחותיה (אדר"נ יז). פלוני חברך שגרני אצלך לפייסך (כלה רבתי ג). מה אשיב לחכמים ששגרוני (רבי יהושע, דא"ר ו). כשיבואו אנשים אלו לידך תפוש אותם ושגר אותם לפני (מד"ר בראש' צא). אמר לו (משה לסמאל) מי שיגרך, אמר לו מי שברא את כל הבריות (שם דבר' יא). — ב) ושגר דבר או ידיעה אל מקום או אל פלוני: חזקיהו המלך וכו' קצץ דלתות של היכל ושגרן למלך אשור (בריתא במשנה פסח' ד ט). מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסף בן סימאי משיחין ובאו אנשי קצטרא שבציפורי לכבותה וכו' שילח להן למוצאי שבת סלע לכל אחד ואחד ולהיפרכוס שלהן שיגר לו חמשים דינר (תוספת' שבת יג ט). לא כתבים אני משגר לכם, לא עדים אני מעמיד (מכי' יתרו, מסכ' דבחדש ב, מא"ש, סב:). מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית, שמע שיש זונה בכרכי הים והיתה נוטלת ד' מאות זהובים בשכרה, שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לו זמן (ספרי במד' קטו). וכולן משגרין להן (תרומה) לבתיהן (יבמ' ק.). מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו (של רב גביני כרוז) בג' פרסאות וכשבא לביתו שיגר לו מתנות (יומא כ:). וארגז ששגרו פלשתים דורון לאלהי ישראל (שם כב:). כיון שהגיע הזמן ולא ירדו גשמים בשחרית שלח לו שגר לי או מים או מעות שיש לי בידך (תענ' יט:). זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות (רבא, חגי' ה.). למלך בשר ודם שכעס על בנו וכו' והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא דורון משגר לו (ב"ב י.). מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו יין חדש ושמן חדש וכלי פשתן חדש בעצרת (שם קמו.). ולא ישגר אדם לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה (חול' צד.). למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו ומשגר לאוהביו ממה שלפניו (ר' חייא, נדה ע:)המשגר כוס של ברכה לאשה שלא מדעת בעלה חייב מיתה (מסכ' כלה). וכן הכלה שמשגרת לפני הכלה משאות השולחן (כלה רבתי א). עברו שלשה ימים ולא באו, מיד נטל יוסף שבעים גבורים מבית המלך ושגר בשבילם לבקש אותם (את אחיו) בשוק (מד"ר בראש' צא). — ובסהמ"א: מיד שגרו בשבילו (להביאו), אמרו לו ר' יהושע משגר בשבילך, אמר להם מי אני ומי אבותי שר' יהושע אור ישראל משגר בשבילי (בראש' רבתי לב ח, אלבק, 147)שגרו ממתיבתא (אוצר הגאונים ז, לוין, לז.). כך הוא דרך החתנים, לאחר סעודת ארוסים חוזר ומשגר סבלונות לארוסתו וסועד שם (רש"י, פסח' מט.). וכי לא היה להקב"ה מלאך או שליח לשגר לעשות נקמה במצרים (מדרש הנעלם בזוהר וירא, וילנה תרמ"ב, קיז.). ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי כן דרכי לבלוע הדם ולשגר לשאר האברים (שם תולדות, קלח:). ואחר שיבדל הדם משתי המרות ומהלחלוחית הלבנה משגרת הכבד אותו אל הלב (ר"י בן יהודה, ספר מוסר ב יג).

— נִפע', °נִשְׁגַּר, — נשלח: ורבו אנחותינו בבוא שמועת חתננו כי טבע בים וכל ממונו אבד והרבה היה שם עמו מהנשגר והנשלח (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 40).

— פֻע', °שֻׁגַּר, — ששִגרו אותו: ואחרי כן הגיעה האגרת וכו' וכמעט היתה משגרת אל אזן סגרה ומסגרת (ר"י הלוי, אגרת לר"ש הנגיד, זמורה או, 67). בשתי ונכלמתי, ודוממתי ונאלמתי, על כי התעלמתי, להשיב על המשגרת מאת הבחור הנעים החכם והנבון (הוא, אגרת אל ר' דוד נרבוני, שם ג, 188).

— הִתפ', °הִשְׁתַּגֵּר, — ששגרו אותו: ששטר שמשתגר ממקום למקום אם שנים מעידים עליהם שהאנשים הללו טובים ונאמנים ואנו מכירים חתימת ידן מקיימין אותו על פיהם (רב צמח גאון, אוצר הגאונים ח, התשובות, לוין, 82).



1 [בשמוש זה בא הפעל כשפעל מן גרר במשמ' סחב ומשך. אף אפשר שבכמה מקומות בתו"מ הכונה לבנין קל, אך אין הוכחה ברורה לכך.]

חיפוש במילון: