ש"ז, — תכונת המשגע, טרוף הדעת, מחלת רוח, Raserei, Wahnsinn; raghe; raving: יככה יי' בְּשִׁגָּעוֹן ובעורון ובתמהון לבב (דבר' כח כח). ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בְשִׁגָּעוֹן ינהג (מ"ב ט כ). ביום ההוא נאם יי' אכה כל סוס בתמהון ורכבו בַּשִּׁגָּעוֹן ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון (זכר' יב ד). — ובסהמ"א, גם במ"ר שגעונות: ואם המות אורב לבני אדם, הבטחה בעולם שגעון (מבחר הפנינים מג מח, הברמן, סא). ואמנם בארתי לך זה שלא תחשוב השגעונות אשר ישקרו בהם חכמי הכוכבים אמתיות (ר"ש א"ת, ח' פרק' לרמב"ם ח). יתהללו קצתם בשקריהם ובמרמותם, וקצתם בשגעונותם, וקצתם ברכילותם (ר"י זבארה, שעשועים יג, דודזון, 142). אמר לו אין זה אלא שגעון גמור ודבר נמנע, ויען האיש יותר שגעון ויותר נמנע מה שאתה חושב לדעת (רש"ט פלקירא, המבקש, סז). ומפני שרוב השטיפה בלבד ועוצם האהבה לא יכונה אל השגעון וזה מגונה במחשבה הראשונה חקר כמו כן השגעון אשר אומרים שהוא מגונה (הוא, ראשית חכמה ג ב, 75). כי השגעון ממנו אנושי וממנו אלהי, ומה שהוא אנושי יש ממנו בהמי עד שיהיה ממנו מי ששגעונו דובי ויש ממנו מי ששגעונו אריי (שם שם). והאכזרים הם תאוות הגוף הבטלות והנפסדות שאינם מוכרחות לא לגוף ולא לנפש בשום ענין אבל הם מותרות ושגעונות (זרחיה מברצלונה, פי' משלי ה י, השחר ב, 172). ואם היו דברים בטלים ושגעונות לא היו מיחסים הסכלות לראשי חכמי ישראל (מנחת קנאות לר"י מפיסא, קופמן, 51).