°, ש"נ, — שגרת הפה, הדבור, הלשון, מצב הדבר השגור, שגירות, Geläufigkeit; aisance; fluency: ואני מבקש מן המעיינים בספרים האלה, שאם ימצאו בקצת מלות ההעתקה טעות, שיבינו שהיתה וכו' מפני השגגה וטרדת הלב במליצה, כל שכן עם שגרת הלשון הערבי בפינו וברעיוננו (ר"י א"ת, הקד' המתרגם לספר הרקמה). וכן דרכי אז לאחןז בקולמוס לפי תומי ולעזבה לשיטפת שיגרתה מאלי' (סטנוב, מודע לבינה, יח). — °ובמשמ' דרך עבודה לפי המנהג השגור, Rutine; routine, ובעל שגרה, שִׁגְרָתָן, נוהג בדבור ובספרות.