שָׁגַשׁ

° 1, קל לא נמצא במקורות.

—  פִע', °שִׁגֵּשׁ2, המם, בלבל, verwirren;  confondre,  to confuse : אשגש אותו ביינו מדרש לקח טוב, אסתר, ביום השביעי. איך ישגשוני בעותי הזמן מוסדות תבל, יושבי תבל, הרש דרנבורג, מאמר שני, הכילי, ג.. —  ואמר המשורר: שגש אויבינו בקולו, טבעו פרעה וחילו ר"ש שבזי, אב שמעון, שירי תימן, אידלזון - טורטשינר, 178.

—  פֻע', °שֻׁגַּשׁ, בינ' מְשֻׁגָּשׁ, —  שבלבלו והממו אותו: הנה באותו הזמן המשגש (של שלטון רומא בא"י) הבא אחריו הרע לעשות מן הראשון ונתמעט הלמוד על ידי המלחמות והשגושים קרוכמל, מורה נבוכי הזמן שער י.

— הִתפע', °הִשְׁתַּגֵּשׁ, —  התבלבל: שכל הממשים הנרגשים בחושים מתעוותים ומשתגשים במיני הספק הקד' המחבר לתרגום הקדום של אמונות ודעות. מכללים נעלמים, וענינים נעממים, ומחשבים מסתפקים, והרהורים משתגשים שם.



1 עי' בהערה שאחר זו.

2 מן הארמ' שבתו"מ, וכן בסור' שגש, המם ועכר, ערב' שׂג'שׂ سجس, דלח, אשור' שַגָשֻ, שַקָשֻ, המם והשמיד.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים