ש"ז, — כמו שַׁד: וינקת חלב גוים וְשֹׁד מלכים תינקי (ישע' ס יו). למען תינקו ושבעתם מִשֹּׁד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה (שם סו יא). יגזלו מִשֹּׁד1 יתום ועל עני יחבלו (איוב כד ט). — ואמר המשורר: אם בחסדים הזמן שלח רזון, ביד השר יהיה שדם (רמב"ע, הענק א, ברודי, שכז). אמרו אל משקה, אל משד הכוס אתי יגמל (שם ג, שם, שמא). ורחק מבית עשיר למץ מידו שד כבוד או זיז (שם ט, שם, שפט).