ש"ז, —  מעשה השודד והחומס, וגם שֹׁד מלחמה, Plünderung, Raub; pillage, rapine; plundering, robbing: אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב וָשֹׁד1 ירבה (הוש' יב ב). האצרים חמס  וָשֹׁד בארמנותיהם (עמו' ג י). למה תראני און ועמל תביט  וְשֹׁד וחמס לנגדי2 (חבק' א ג). כי שֹׁד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה (משלי כד ב). — ובצרוף קרא חמס  ושֹׁד, שמע חמס  ושֹׁד, שמע קריאה על חמס ושד: חמס  וָשֹׁד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה (ירמ' ו ז). כי מדי אדבר אזעק חמס  וָשֹׁד אקרא (שם כ ח). — ובהשאלה במשמ' אסון בכלל, גם מבחינת השדוד, וגם בצרופים כגון שֹׁד ושֶׁבֶר, Verheerung, Unglück; ravage(s), malheur; devastation, misfortune: כי אפס המץ כלה שֹׁד תמו רמס מן הארץ (ישע' יו ד). אל תאיצו לנחמני על שֹׁד בת עמי (שם כב ד). שתים הנה קראתיך מי יגיד לך הַשֹּׁד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך (ישע' נא יט). מחשבותיהם מחשבות און שֹׁד ושבר במסלותם (שם נט ז). לא ישמע עוד חמס בארצך שֹׁד ושבר בגבוליך (שם ס ח). קול צעקה מחרנים שֹׁד ושבר גדול (ירמ' מח ג). כי הנה הלכו מִשֹּׁד3 מצרים תקבצם מף תקברם (הוש' ט ו). וכל מבצריך יושד כּשֹׁד4 שלמן בית ארבאל ביום מלחמה (שם י יד). המבליג שֹׁד על עז וְשֹׁד על מבצר יבוא5 (עמו' ה ט). כי חמס לבנון יכסך וְשֹׁד בהמות יחיתן (חבק' ב יז). שֹׁד רשעים יגורם (משלי כא ז). לְשֹׁד6 ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא (איוב ה כב). — ובלשון נופל על לשון, שֹׁד מִשַּׁדַּי: כי קרוב יום יי' כְּשֹׁד משדי יבוא (ישע' יג ו, יואל א יה). — וכמלת קריאה שֹׁד לפלוני, אוי לו: אוי להם כי נדדו ממני שֹׁד להם כי פשעו בי (הושע ז יג). — ואמר המשורר: אובא לגן בשׂם ואשכח שד ואעטה גיל (רמב"ע הענק ג, ברודי, שלט). בצור העט תהי הרג משנאים ובו כל אהבים משד תמלט (שם י, שם תא). העבר שדי, גאלי ופדי, וזכר מרודי, ופנה באידי (ר"י הלוי, יושב אמלל, זמורה ז, 273). בת עמי בכי ואל תדומי, לשוד יום זה השימי (ראב"ע, אוי כי לבי, איגר 172). למי אנוס לעזרה מחמסי, אשוע מפני שוד הזבובים (הוא, למי אנוס, כהנא א, 21). וקדמו אתכם שודיה ואידיה, ושרפו לבבכם לפידיה ופידיה (ר"י חריזי, תחכ' ב, 30).