1 ש"ז, מ"ר שֵׁדִים, — דמות אלילית: יזבחו לַשֵּׁדִים לא אלה אלהים לא ידעום (דבר' לב יז). ויעבדו את עצביהם וכו' ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לַשֵּׁדִים (תהל' קו לו-לז). — ובתו"מ: מה דרכו של שד שנכנס לאדם וכופה אותו (ספרי דבר' שיח). ששה דברים נאמרו בשדים, שלשה כמלאכי השרת ושלשה כבני אדם (חגי' טז.). וכשהוא מספר מגלה טפח ומכסה טפח ודומה עליו כמי שכפאו שד (נדר' כ:). שאין השד יכול לבראות בריה פחות מכשעורה (ר' אליעזר, סנה' סז:). ואין שואלין בדבר שדים בשבת (רשב"ג שם קא.). מתרה שאמרו, אפילו מפי עצמו ואפילו מפי השד (רבא, מכות ו:).היוצא מבית הכסא ושימש הווין לו בנים נכפים, מפני ששד של בית הכסא מלווה עמו (מסכת כלה). אלו השדים שברא הב"ה את נשמתן ובא לבראות את גופן וקדש השבת ולא בראן, ללמדך דרך ארץ מן השדים וכו' (מד"ר בראש' ז). ואין שעירים אלו אלא שדים (שם ויקר' כב). — ובסהמ"א: ונקראו שדים של בקר צפרירי (ערוך ערך צפר). שידא ושידתין, שד זכר ושד נקבה (רש"י, גיט' סח.). ושאיה יוכת שער, שד ששמו שאיה מכתת שער בית שאין בני אדם דרין בו (הוא, ב"ק כא., ד"ה ושאיה). ושידים הממונים על הזוגות מזיקין את השותה זוגות (הוא, ב"מ פו., ד"ה אשקיה). ויצוה אותו שלא יפנה אל השדים המחשביים והמתדמים ולא יקבלם ולא יאמין בם (ר"י א"ת, כוזרי ג ה). ויגער במחשבי ובשדיו מבלבל האמת ומספקו (שם שם). דע באמת כי שד הוא או מזיק ההורג אותם (ר"י זבארה, שעשועים ו, דודזון, 59). חשבתיך מן הידידים ואתה מבני השדים (שם יא, 128). והם נקראים שדים בעבור שנמצאים במקום שדוד כגון המדבר (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ט). שאצבע הבוהן שולטים בו שדים הנקראים שרי בוהן (ספר גורלות). על שם ששודדין דעתו של אדם נקראו שדים (חזקוני על התורה, דבר' לב יז). הן שדי יום הן שדי צהרים הן שדי ערב הן שדי לילה (תולדות אדם, סי' קלד). — ואמר המשורר: דמות שד על פני אשה מפתח, נתחי בחזות יופיה תנתח (ר"י זבארה, שעשועים יב, דודזון, 141). — ועי' שֵׁדָה.