1, ש"נ, מ"ז שֹׁקַיִם, שׁוֹקֵי, שׁוֹקָיו, — א) עמוד רגל האדם הזקוף שמעל לכף הרגל, בפרט מן הברך ולמטה, Bein, (Unter) schenkel; (bas de la) cuisse, jambe; shank, leg: יככה יי' בשחין רע על הברכים ועל הַשֹּׁקַיִם אשר לא תוכל להרפא (דבר' כח לה). גלי צמתך חשפי שבל גלי שׁוֹק עברי נהרות (ישע' מז ב). לא בגבורת הסוס יחפץ לא בְּשׁוֹקֵי2 האיש ירצה (תהל' קמז י). דליו שֹׁקַיִם מפסח ומשל בפי כסילים (משלי כו ז). שׁוֹקָיו עמודי שש מיסדים על אדני פז (שה"ש ה יה). — ובצרוף הכה את האויב שוק על ירך, הכהו מכה שלמה, מכרעת3: ויך אותם שׁוֹק על ירך מכה גדולה (שפט' יה ח). — ב) ושׁוֹק הבהמה: ואת שׁוֹק הימין תתנו תרומה לכהן (ויקר' ז לב). כי את חזה התנופה ואת שׁוֹק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן וכו' (שם שם לד). ויקח את החלב ואת האליה וכו' ואת שׁוֹק הימין (שם ח כה). ואת החזות ואת שׁוֹק הימין הניף אהרן תנופה לפני יי' (שם ט כא). וירם הטבח את הַשּׁוֹק והעליה וישם לפני שאול (ש"א ט כד). — ובתו"מ: וכשילין של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור (מן המלחמה) הרשות בידן לקפח את שוקיו (סוט' ח ו). שהן טעונים מתן ארבע וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק (זבח' י ב). ואמורי שלמי יחיד וחזה ושוק שלהן (מנח' ה ו). איזה הזרוע, מן הפרק של ארכובה עד כף של יד וכו' וכנגדו ברגל שוק, ר' יהודה אומר שוק מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל (חול' י ד). שתי קרניו שתי חצוצרות, שתי שוקיו שני חלילין (קנים ג ו). מאתים וארבעים ושמנה אברים באדם וכו' י' בקורסל, ב' בשוק, ה' בארכובה (אהל' א ח). הרואה כתם על בשרה וכו' על שוקה ועל פרסותיה מבפנים טמאה, מבחוץ טהורה (נדה ח א). שוק מארכובה ולמטה דברי ר' יהודה, וחכמים אומרים מארכובה ולמעלה (תוספת' חול' ט יב). המסמא את עינו והמנפח את שוקיו והמצבא את כריסו אינו נפטר מן העולם עד שיהי לו כן (ירוש' פאה ח ט). שוק באשה ערוה, שנאמר גלי שוק עברי נהרות וכתיב תגל ערותך (רב חסדא, ברכ' כד.). למעלה מן חיות הקדש, רגלי החיות כנגד כולם, קרסולי החיות כנגד כולן, שוקי4 החיות כנגד כולן, רכובי החיות כנגד כולן, ירכי החיות כנגד כולן וכו' (חגי' יג.). עשית כפחזים שנשתברו שוקיהן במים (מד"ר בראש' צח). — ובסהמ"א: והללו סימנין של חלדה שרצא וחרצא ושוקיה דקין5 (תשו' הגאו' מן הגני', גינצבורג, 249). וצעקה הנערה וכו' בא אלי העבד הכושי וכו' הוא כמו כהן מזה בן מזה, לקח לאכלו השוק והחזה, ונפל בחלקו חזה התנופה ושוק התרומה וחלבי האליה תמימה (ר"י חריזי, תחכ' ד, 51). מה תרצה מן האלמנה, שוק הימין למנה (עמנו', מחב' ז, הברמן, 184). — ואמר המשורר: כאלו אין לשוקיהם6 בהונות ואין להם בצוארם גרמים (ר"ש הנגיד, התדע את פעלי, ששון, ע). כנור דמות פעם ליד פחד בלי שוק דבקו יחד ולא נתחו (רמב"ע, אש קדחו, ברודי, עג). חבוק ונשוק ושוק על שוק ואזרוע עלי שכמה (רעב"ע, הרחקת, כהנא א, 78). — °בית שׁוֹק, המגף שעל השוקַים: צריך לחלוץ את בתי שוקיו מעל רגליו ולהניח מנעליו (מעשה הגאונים מט). שעושין לבתי שוקים ולבתי ידים של חלוקי הנשים שמקמטין אותן על עץ חלק או על אגודה של קשים (רש"י, ביצ' כג., ד"ה אי קטורא). ראמי פזמקי ומצלי, פירוש היה מתקשט בבתי שוקים בשעת תפלה (טור או"ח צא). מותר לאשה לקשור רצועות סביב בתי שוקים שלה (מרדכי, שבת שנג). ובבתי שוקים שקושרין במשיחה סביב שוקיה (שו"ע או"ח שג טו). קמטין שעושין הנשים בבתי זרועותיהם ובבתי שוקיהן אסור לעשות ביום טוב משום תיקון מנא (שם תק"ט ד). למה עשה אדם בלבושו בתי שוקים ובתי ידים או בתי אצבעות (ר"ש גאליקו, עסיס רמונים א ח). — ושוֹקי הכלי: שני שוקים יש לה, פעמים שעשאה כלי אחד מחובר מעיקרו ופעמים נעשית של פרקים (ערוך ערך נגסטר). — °ובהנדסה, שוֹקי המשֻלש7, ושוקי הזוית, ומשֻלש שוה השוקים: ואם תשים אלכסון עגול במספרו ותוציא יתר בשלישיתו יהיה המשלש שהוא שוה השוקים כמספר הקו המסובב (ראב"ע, שמות ג טו). ומהם משלש אשר שתים מצלעותיו בלבד שוות ונקרא משלש שוה השוקים (ראב"ח, המשיחה והתשבורת א, 10). משלש שוה השוקים והמשלש הזה יש בו צלע אחת מתחלפת משאר הצלעות (שם ב, 40). ואם תהיה יודע את העמוד ואת התושבה ותרצה לדעת את השוקים כגון האומר משלש שוה השוקים עמודו י"ב ותושבתו י"ח, כמה אורך כל אחת משוקיו (שם שם, 41). אותו חלק מהקף העגול שהוא בין שוקי הזוית ושוקים אלו הם רביעי עגול וכו' (יש"ר מקנדיה, מעין גנים, מספר סוד היסוד, פנה ב).