שוֹפִין
*, שׁוּפִין1, שׁוֹפְיָן, ש"ז, — פצירה, מגרדת, Feile; lime; file: שולי קערה ושולי אסקוטלא של זכוכית שהתקינן לתשמיש טהורין, קרטסן או שפן בשופין טמאין (כלים ל א).
1 [מן הארמ' שופינא. ואלה דברי הגאון בפרוש המשנה כלים ל א, (אפשטין, פירוש הגאונים, 78): ושפו באל מברד וכו' ושפן בשופין פ' ואכות אתו טחון תרגום ושפית יציה בשופינא ואו' והיתה הפצירפים (צ"ל הפצירה פים) ומתרגם רב יוסף והוה להון שופינא לחרפא, ע"כ. ואמנם מסתבר שעקר צורת המלה היא שֹׁפְיָנָא, ובעבר' שֹׁפְיָן במק' שַׁפְיָן, אך המבטא שׁוּפין השתרש בשבטי ישראל. באותו תרגום ערבי, אל מברד, מבאר גם הרמב"ם את המלה, וכן כל המפרשים.]