1, שֹׁפָר, ש"ז, סמ' שׁוֹפַר, מ"ר שׁוֹפָרוֹת, שׁוֹפרוֹת, שׁוֹפְרֹתֵיהֶם, — קרן איל, ששמש כלי נשיפה בתקיעה להזעקת הצבא ולקריאת העם למקראי חג ומועד, Widderhorn; corne de bélier; a ram's horn: ויקח את צדה העם בידם ואת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם (שפט' ז ח). ויתן שׁוֹפָרוֹת ביד כלם (שם שם יו). ויחזיקו ביד שמאולם בלפידים וביד ימינם הַשּׁוֹפָרוֹת לתקוע (שם שם כ). קרא בגרון אל תחשך כַּשּׁוֹפָר הרם קולך (ישע' נח א). אל חכך שֹׁפָר כנשר על בית יי' (הוש' ח א). יוֹם שׁוֹפָר ותרועה על ההרים הבצרות (צפנ' א יו). בדי שֹׁפָר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה (איו' לט כה). וישבעו ליי' בקול גדול ובתרועה ובחצצרות וּבְשׁוֹפָרוֹת (דהי"ב יה יד). — ובצרופים רגילים עם פעל, תָּקע בשופר, תָּקַע שופר: והכהנים יתקעו בַּשּׁוֹפָרוֹת (יהוש' ו ד).  הלוך ותקוע בַּשּׁוֹפָרוֹת (שם שם ט). ותקעתי בַּשּׁוֹפָר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בַּשּׁוֹפָרוֹת גם אתם (שפט' ז יח). ויתקעו שלש מאות הַשּׁוֹפָרוֹת (שם שם כב). כנשא נס הרים תראו וכתקוע שׁוֹפָר תשמעו (ישע' יח ג). יתקע בְּשׁוֹפָר גדול ובאו האובדים בארץ אשור וכו' (שם כז יג). ואמרו ותקעו שׁוֹפָר בארץ ירמ' ד ה). ובתקוע תקעו שׁוֹפָר ועל בית הכרם שאו משאת (שם ו א). שאו נס בארץ תקעו שׁוֹפָר בגוים קדשו עליה גוים (שם נא כז). תקעו שׁוֹפָר בגבעה חצצרה ברמה (הוש' ה ח). תקעו שׁוֹפָר בציון והריעו בהר קדשו (יואל ב א). אם יתקע שׁוֹפָר בעיר ועם לא יחרדו (עמו' ג ו). תקעו בחדש שׁוֹפָר בכסה ליום חגנו (תהל' פא ד). — העביר שופר, העביר שופר בארץ, תקע בשופר: והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים תעבירו שׁוֹפָר בכל ארצכם (ויקרא כה ט).— ובצרוף קול שׁוֹפָר: במשך בקרן היובל בשמעכם את קול הַשׁוֹפָר יריעו כל העם תרועה גדולה (יהוש' ו ה). כי קול שׁוֹפָר שמעתי נפשי תרועת מלחמה (ירמ' ד יט). עד מתי אראה נס אשמעה קול שׁוֹפָר (שם שם כא). ושמע השמע את קול הַשׁוֹפָר ולא נזהר (יחזק' לג ג). בחצצרות וקול שׁוֹפָר הריעו לפני המלך יי' (תהל' צח ו).  — וקול שופר, כתמונה לקול רעם האלהים: ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שֹׁפָר חזק מאד (שמות יט יו. ויהי קול הַשֹּׁפָר הולך וחזק מאד (שם שם יט). וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידים ואת קול הַשֹּׁפָר ואת ההר עשן (שם כ יח). עלה אלהים בתרועה יי' בקול שׁוֹפָר (תהל' מז ו). — תֵּקַע שופר: הללוהו בתקע שׁוֹפָר הללוהו בנבל וכנור (שם קנ ג). — שׁוֹפר תרועה: והעברת שׁוֹפַר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש (ויקר' כה ט). — שׁוֹפְרוֹת היובלים: ושבעה כהנים ישאו שבעה שׁוֹפְרוֹת היובלים לפני הארון (יהוש' ו ד). — ובתו"מ:כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן, א"ר יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן (ר"ה ג ב). שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין, שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר (שם  שם ג). דבק שברי שופרות פסול (שם שם ו). אם קול שופר שמע יצא ואם קול הברה שמע לא יצא (שם שם ז). ובשעה שישראל נוטלין שופרותיהן ותוקעין (מד"ר ויקר' כט). ובראש השנה נוטלין שופרותיהן ותוקעין (שם שם). —  *שופר, פסוק שנזכר בו ענין שופר ותקיעה: אין פוחתין מי' מלכיות מי' זכרונות מי' שופרות וכו' אין מזכירין זכרון מלכות ושופר2 של פורענות (ר"ה ד ו). — *שופרות, ברכה שלישית משלוש הברכות האמצעיות של מוסף ראש השנה, שמובאים בה פסוקי שופרות: אומר אבות וגבורות וכו' זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע (שם שם ה). — *ובמשמ' קרן לפיסים ולנדבות: שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהן תקלין חדתין ותקלין עתיקין וכו' (שקל' ו ה). האומר הרי עלי קן מביא דמי קנו ונותן לשופר וכו' הביא ביותר כהן נוטל ונותן לשופר והמותר לא יפול לשופר של נדבה וכו' (תוספת' שם ג ב). —  ובסהמ"א: אלו כלי הדיינין מקל ורצועה סנדל ושופר3 וכו' מקל למכת מרדות עד שיחזור בו, רצועה להלקות, סנדל לחליצה, שופר לנדות (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 229. ע"פ והזהיר א, 106). העמדתי נביאים המשמיעים אתכם את הפורענות הבאה וכו' והוא כשופר תקיעות הצופה, הקשיבו לקול השופר הזה והחלצו (רש"י, ירמ' ו יז). ותקבל ברחמים וברצון סדר שופרותינו (ארשת שפתינו, מוסף ר"ה, אחר ברכת שופרות). —  ואמר הפיטן: לרצותך בשופר (בשבת: בזכרון שופר) בזה ראש השנה (ר"א קליר, אומץ אדירי, מוסף א ר"ה). —  °ושם לאחדים מן הטעמים המשרתים מטעמי הנגינה במקרא, שוֹפר מיֻשב, שופר הולך, שופר ישר, שופר מורם, שופר הפוך וכו'4: פזר הגדול טרפא רתק שופר שופר הפוך תרסא עגלה (דקדוקי הטעמים, 17). שביעי הוא שופר, תוארו בו יושפר, מנגח כשור ופר, נעימתו בל תופר, ושופר הפוך המשרת, עם חברו ברית כרת (שם, 19). כבר אמרנו שהשופר שהוא מכלל המשרתים נחלק לשלשה, שופר מיושב ושופר מורם ושופר מכרבל וכו' וכל המשרתים אי אפשר שיצמדו ויתחברו זה לזה אלא שופר מיושב ושופר מורם (הורית הקורא, 87). המשרת השביעי שופר הפוך (שם, 89). ואחל לבאר ענין סמוך במאריך ובשופר (שלשה ספרי דקדוק לר"י חיוג, נוט, 127). ולאלה הי"ב טעמים ח' משרתים ואלה שמותם בלשון אנשי טבריא שופר ותלישא זעירא ותלישא רבא ושופר הפוך וכו' (שם, 128). — מֻנָּח, מְכַרְבָּל, עִלּוּי.