קל לא נמצא.
— הִפע', הֵשִׁיקוּ, — השיק היקב תירוש ויצהר, היה מלא ושופע1, voll sein, überströmen; étre plein; (se) deborder; to be full, to overflow: ומלאו הגרנות בר וְהֵשִׁיקוּ היקבים תירוש ויצהר (יואל ב כד). שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת הֵשִׁיקוּ היקבים (שם ד יג).
— פולל, תְּשֹׁקֲקֶהָ, — שׁוֹקֵק, שוקק האל את הארץ, השפיע עליה רב טובה2: פקדת הארץ וַתְּשֹׁקֲקֶהָ3 רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים (תהל' סה י). ועי' שָׁקַק.
1 [כך בקרוב לפי הענין וההקבלה אל מלאה גת, כרב המפרשים, אך אין לעמד על מקורה של המלה על פי שני הכתובים הבודדים האלה. ואמנם מובא במלונים ש"ע אשור' שוּקֻ במשמ' שפע, אך אין גם מקורו של שם זה ברור, וקשה לגזר הוראה כזאת מן השרש שוק בעבר' ובאשור'. ועי' שָׁקַק.]
2 [כך לפי ההבנה הרגילה, אך עי' בהערה שאחר זו.]
3 [י. הלוי הציע את הקריאה: וַתַּשְׁקֶה (עי' גם ראב"ע), ואין זה מסתבר. ואפשר שיש להבין ותשקקה כאן כלשון תשוקה וזקה, בדמיון לתשוקת האשה לבעלה וכדו', כלו' פקדת (ז"א זכרת) את הארץ ונזדקקת לה וצ"ע. ועי' תְּשׁוּקָה.]