1, ש"ז, מ"ר שְׁוָקִים, — דרך בעיר, חוצה, רחוב, Strasse; rue; street: עבר בַּשּׁוּק אצל פנה ודרך ביתה יצעד (משלי ז ח). אקומה נא ואסובבה בעיר בַּשְּׁוָקִים וברחבות (שה"ש ג ב). וסגרו דלתים בַּשּׁוּק (קהל' יב ד). וסבבו בַּשּׁוּק הסופדים (שם שם ה). — ובתו"מ, גם במשמ' רחוב או רחבה למכירה ולקניה, Markt(platz); marché; market: המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבשים לגורן נותן פאה לאלו לעצמם ולאלו לעצמם (פאה ג ג). הלוקח ירק מן השוק ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיעשר (דמאי ג ב). בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק בזמן שמביאין לו מגנותיו מעשר מאחד על הכל וכו' (שם ה ז). את שדרכו לאגוד אותו בבית אוגדין אותו בשוק (שביע' ח ג). נחתום שהוא עושה למכור בשוק וכן האשה שהיא עושה למכור בשוק (חלה ב ז). מעשה בשוק של פטמין שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח, ר' יוסי אומר, שוק של צמרים היה (ערוב' י ט). שנים שנתערבו פסחיהם וכו' זה ממנה לו אחד מן השוק וזה ממנה לו אחד מן השוק (פסח' ט יא). ראוה מדברת עם אחד בשוק (כתוב' א ח). ואיזו היא (העוברת על) דת יהודית, יצאה וראשה פרוע וטווה בשוק (שם ז ו). היה עובר בשוק ושמע קול סופרין מקרין (גיט' ג א). שתוקי, כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו, ואסופי, כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו (קדוש' ד ב). בנזק כיצד וכו' רואין אותו כאילו הוא עבד נמכר בשוק (ב"ק ח א). פרע ראש האשה בשוק נותן ארבע מאות זוז (שם ח ו). אבל עושה כלים ויוצא ומוכר בתוך השוק (ב"ב ב ג). אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת (שבוע' ח ד). שקרב העומר יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח וקלי (ר"מ, מנח' י ה). נבלת בהמה טהורה בכל מקום ונבלת העוף הטהור והחלב בשוקים אינן צריכין מחשבה ולא הכשר (עקצ' ג ג). שכן דרך השוק להיות עומד בעיירות מערב שבת לערב שבת (תוספת' ב"מ ג כ). פתח שהוא פתוח לגג ולגינה וכו' הרי הוא כפתוח לשוק (ירוש' מגלה ד יב). אם לא הכירה משנתגייר כל עמא מודיי שהוא כנושא אשה מן השוק (שם יבמ' יא ד). אין בונין אותה (את עיר המקלט) אלא על השוק2 (ר' נחמיה, שם מכ' ב ז). כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות (ר' יהודה, שבת לג:). הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום (רב שמעיה בר זירא, פסח' ז.). שותה כפלים דמו בראשו וכו' אימתי בזמן שלא ראה פני השוק אבל ראה פני השוק הרשות בידו (שם קי.). שלש מאות וששים וחמשה שווקין בכרך גדול וכו' (שם קיח:). אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אמר רב יהודה, זה מקום שווקים (יומא עא.). האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב (קדוש' מ:). כל זמן שבשוק אביו ואמו נאמנים עליו, נאסף מן השוק אין נאמנים עליו (בשם רב, שם, עג:). ערים הללו אין עושין אותן לא טירים קטנים ולא כרכין גדולים וכו' ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים (מכ' י.). והיה כאשר תריד, אם יש לך ירידים שווקים והוא יש לו שווקים וכו' (מד"ר בראש' סז). לחכם שפתח לבנו חנות של בשמים בשוק של זונות (ר' הונא, שם שמות מג). אם כן יעלו ששים וירד עמהם לשוק (שם ויקר' לד). — ובצרופים, *בית השוקים: כל האגודות של בית השווקים טמאין (מכשיר' ו ב). — *בעל השוק: לשולחני המשקר במשקלת, בא בעל השוק והרגיש בו (שם במד' כ). — *זקני השוק: זקניך ויאמרו לך, יכול זקני השוק (סדר עולם רבה ל, רטנר, ע:). — *שער השוק: היה חייב לו מעות ובא ליטול ממנו פירות בגורן ואמ' לו צא ועשה עלי כשער השוק וכו' (תוספת' ב"מ ד כג). — *תקנת השוק, תקנה שהֻתקנה לשם החזרת גנבה שנקנתה בשוק: אם גנב מפורסם הוא לא עשו בו תקנת השוק (רבא, ב"ק קטו.). — *אנשים שבשוק, אנשים סתם, שלא היו באותו מעמד: אל כל ישראל, אלו הוכיח מקצתם הרי אלו שבשוק היו אומרים כך הייתם שומעים מבן עמרם ולא הייתם משיבים לו דבר וכו' (ספרי דבר' א). — *לשוק, לכל אדם: התרת יבמה לשוק (יבמ' נג.). — ואמר המשורר: לך שיחים כמו נפת מתוקים, לך חידות ידועות בשוקים (ר"ש הנגיד, לך שיחים, בן תהלים, הברמן ב, 35). אדמה ליצורים שוק וכלם בעלי חנות (הוא, אדמה ליצורים, בן משלי, אברמסון, 32). כמסחר טוב ביד מאין שוקים מלא חכמה ואין דורש להבין, ובשוקים בלי מסחר כמו כן מבקש דת ואין מורה ומבין (הוא, כמסחר, שם שם, 202). לשוק סחרים יש ולו יובא יום שוק במרוץ אל אנוש חפצו (הוא, לשוק סחרים, שם שם, 225). קח את אשר תקח בשוקך (הוא, קח את, שם שם, 296). שוקים יש לכל ממכר וקנין ומושב החכמים שוק לתורה, ובשוק סוחרים רבים ובשוק מחיר נמצא לכל אבן יקרה (הוא, שוקים יש, שם שם, 319). ונבכה על ימי נער כסוחר אשר יבכה עלי רע שוקיו (רשב"ג, כאין נשאו, ביאליק-רבניצקי א, 84). — ומ"ר °שוקות: כנים, על שעשו ישראל מכבדין להם את הדרכים ואת השווקות3  (מדה"ג שמות י ג, הופמן, 79). — °ושוק שחור, שוק סתרים, נעלם מעיני הרשות, נוהג בדבור4.