א. שׁוּר

1 ש"ז, — חומה, Mauer; mur; wall: בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שׁוּר2 (בראש' מט כב). כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שׁוּר (ש"ב כב ל; וכעין זה תהל' יח ל). — ובתו"מ: בשבעה באייר חנוכת שור (פי' חומת) ירושלים דלא למספד (מגי' תענית ב, ד.). — ובסהמ"א: ולא היה מקום לקרב אצל החומה משום שחזק היה השור וגבוה מאד (מדרש ויסעו, ביהמ"ד ילינק ג, 2). — ואמר המשורר: השר לחומת אש סביב עמו בעת מצוק ושור, שוכן באספמיא וצל חסדו עדי שנער ושור (רמב"ע, הענק א, ברודי, שח). האל כונן אשורי ויסד בחסד שורי (ר"י הלוי, קראים בלבב, זמורה ח, 363). לשמע דאבה נפשי וכו' מצרה על קדוש אחים וכו' אשר נשגב ואין ביני ובינו שור ולא חומה (יוסף בן צדיק לראב"ע, קרא שיר, כהנא א, 77).



1 [מלה זו באה במקרא רק בשירה, ואפשר שהיא שאולה מארמ', שהיא באה בה בכתבות קדומות (זכר א, י, יז), וכן בארמ' שבתו"מ ובסור' שורא ובערב שׂוּר سور באותה משמ'.]

2 [הכונה בקרוב: הבן (במשמ' כוללת: הבנים) הלך אל העין, אשר שם מקום הקרב, והבנות צעדו ועלו על החומה להסתכל משם. ועי' בדברי העורך,  הלשון והספר ב, 211 וכו'.]

חיפוש במילון: