שִׁזְרָה

* 1, ש"נ, — פתיל השזור מחוטים, ובהשאלה שרשרת החוליות שבגב האדם ושל סוגי בעלי חיים אחרים, Wirbelsäule; colonne vertebrale; vertebral column: אין כן שזרה2 ממת אחד (ירוש' ברכ' א ב). אי זו היא נטף? תלויות בשיזרה ויורדות (שם פאה ז ד). מיכן שמציינין על השזרה ועל הגולגולת (שם מע"ש ה א). שיזרתא דנונא מיתעביד גדל ודבר נשא חיוי, אימתי בזמן שאינו כורע כל קומתו עד השזרה (שם שבת א ג). ר' זעורא בעי לולב טפח מלבד שיזרא (שם סוכ' ג א). אי זו ההטרית שאינה טרופה, כל שהראשים והשזרות שלה קיימין, רבי לעזר בשם ר' חנינה מעשה בספינה אחת משל בית רבי שהיו בה יותר משלש מאות חביות ובדק רבי את כולהון ולא מצא אלא אחת שהראשים והשזרות שלה קיימין (שם ע"ז ב י). אדריינוס שחיק עצמות שאל לר' יהושע בן חננ' מאיכן הקב"ה מינץ את האדם לעתיד לבוא, אמר ליה מניץ שזרה (מד"ר בראש' כח, תאודור, 261). — ובסהמ"א: ואילו טריפות בבהמה וכו' נשברה השזרה ונפסק החוט שלה (הלכ' פסוק' לתלמידי יהודאי גאון, שחיטה, 139). ונשברה השזרה שנפסק החוט שלה משזרה (יהודה הדסי, אשכל הכפר שסד, סי' ואני). עד אשר לא ירתק, טרם ינתק מכל שזרתו של אדם (רשב"ם, קהל' יב ו). — ואמר הפיטן: בכפות לכפר שזרה מול לב (ר"א קליר, אקחה בראשון, יוצר א סכות).



1 [זאת צורתה העברית המקורית של המלה במקורות מא"י (גם בנוסח המשנה שבמדב"מ), כמובא בפנים, ואך במבטאם של דוברי ארמית בבלית השתנתה המלה והפכה לשִׁדְרָה. ואלה, למשל, דברי י. נ. אפשטין בספרו מבוא לנוסח המשנה עמ' 1056 על המשנה חולין ג א (=ספרא ג ו וכו'): פריז וק(אופמן) ופ(ארמה) וה"ר יהוסף: נפסק חוט של שדרה, "שזרה", וכן בת"כ שם: נפסק חוט השדרה, רומי: חוט של שזרה, ע"כ. והשוה גם בארמ' שבתו"מ שזרת א.]

2 [כך בשרידי ירושלמי מן הגניזה, גינצבורג, 2. ובדפוס: שדרה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים