ש"ז, — מתן שאין כנגדו תמורה, Geschenk; cadeu; gift, ובמיוחד מתן הנִתן לשופט למען יטה את הדין לטובת הנותן, Bestechung;corruption; bribery: הנה שלחתי לך שֹחַד כסף וזהב לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל (מ"א יה יט). ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית יי' ובאצרות המלך וישלח למלך אשור שֹחַד (מ"ב יו ח). הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בְּשֹׁחַד (ישע' מה יג). — ובמשמ' מתן הנתן לשופט כדי שיכריע את הדין: וְשֹׁחַד לא תקח כי הַשֹּׁחַד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים (שמות כג ח). כי יי' אלהיכם הוא אלהי האלהים וכו' אשר לא ישא פנים ולא יקח שֹׁחַד (דבר' י יז). לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שֹׁחַד כי הַשֹּׁחַד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים (שם יו יט). ארור לקח שֹׁחַד להכות נפש דם נקי (שם כז כה). ולא הלכו בניו (של שמואל) בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שֹׁחַד ויטו משפט (ש"א ח ג). שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שֹׁחַד ורדף שלמנים יתום לא תשפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם (ישע' א כג). מצדיקי הרשע עקב שֹׁחַד וצדקת צדיקים יסירו ממנו (שם ה כג). הלך צדקות מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בַּשֹּׁחַד (שם לג יה). שֹׁחַד לקחו בך למען שפך דם (יחזק' כב יב). ראשיה בּשֹׁחַד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו (מיכ' ג יא). כספו לא נתן בנשך וְשֹׁחַד על נקי לא לקח (תהל' יה ה). אשר בידיהם זמה וימינם מלאה שֹׁחַד (שם כו י). לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שֹׁחַד (משלי ו לה). אבן חן הַשֹּׁחַד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל (שם יז ח). שֹׁחַד מחק רשע יקח להטות ארחות משפט (שם שם כג). מתן בסתר יכפה אף וְשֹׁחַד בחק חמה עזה (שם כא יד). כי אין עם יי' אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שֹׁחַד (דהי"ב יט ז).1 — ובתו"מ: השר שואל איכן הוא השוחד ליקח (ירוש' תענ' ב א). בא וראה כמה סמויות עיניהן של מקבלי שחד (ר' אבהו, כתוב' קה.). ושחד לא תקח אינו צריך לומר שוחד ממון אלא אפילו שוחד דברים נמי אסור (שם קה:). תיפח נפשם של מקבלי שוחד, ומה אני שלא נטלתי וכו' כך, מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה (רבי ישמעאל ברבי יוסי, שם שם). — ובסהמ"א, גם מ"ר שחדים: יעזרו עזר מעט על ידי שחדים וממון (רש"י, דניאל יח לד). שאם עשו הקהל הוצאה לצרכי צבור כגון חלק השחדים של יום אידם (רשב"א תרמד). ואם יבא (אדם) אל חצר אחד ממלכי בשר ודם וכו' יתן שחדים לשוערים ולשרים (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, צט:). ושונא מתנות ר"ל השחדים (המאירי, משלי יה כט). למחרת נתנו שחדים למושלים ולשופטים לחקור ולפשפש ביד האנשים הנחשדים (מרדכי ב"מ רנז).
1 [באיוב יה לד) נאמר: כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד. אך בהקבלה אל חנף דרושה מלה כגון כּוֹפר ומשקר. וכנראה היה כתוב בארמ' כָּפְרָא, והמתרגם הבין זאת כלשון כֹּפֶר וְשֹׁחַד. ועי' גם שַׁחַר, הערות.]