פיו"ע, תִּשְׁחֳדִי, שִׁחֲדוּ, —  נתן מתנה כדי להשפיע על אחר לטובתו או לטובת זולתו,  donner (comme cadeau); (be)schenken; to present with: לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לל מאהביך וַתִּשְׁחֳדִי אותם לבוא אליך (יחזק' יו לג). הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שִׁחֲדוּ בעדי (איוב ו כב). — ובסהמ"א, כמו פִע': והזכרת מעשה נסים של נעילת דלת עזרה על הרב ידעתי כי לא לכבודו אך לשוחדו בדברים (ר"ת, ס' הישר, ו"ת מח).                            

—  פִע', *שִׁחֵד1, — שחד ראובן את שמעון, נתן לו שֹׁחַד, bestechen; corrompre; to bribe: אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי, שהיום כאן ומחר בקבר וכו' ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה (רבן יוחנן בן זכאי, ברכ' כח:). —  ובסהמ"א: אז אשיב, כשהם נאספים עלי אני משחד אותם בממון מה שלא גזלתי מהם (רש"י, תהל' סט ה). אעשה רצונו להקריב לו קרבן וכו' ואשחדנו (הוא, מנח' קי.). — ובהשאלה במשמ' שכנע, לקח את הלב, נוהג בספרות ובדבור.                

—  הִפע', °הִשְׁחִיד, — כמו פִע', נתן שוחד כדי שלא יהיו מקריבין ומדרינין2 אותו ביום אידם עצמו אלא למחר, ועוד השחיד שלא להדרינו להן חי אלא שחוט (ר"ח, ע"ז טז.). ויתנכלו עליו להפילו על ידי שוחד שישחידו את שריו לבגוד בו (רש"י, דניאל יא כה). דבידה להשחידו בממון וישאנה בהיתר (הוא, גיט' פד:). שחדיה במילי, השחידו בשוחד דברים (הוא, סנה' מג:). ויש לו להתלות בשלטון ולהשחיד ולהפסיד וכו' וכל מה שישחיד ויפסיד עלי יצא משלי (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 13). שיהא רשאי לתלות בשלטון ולהשחיד ולהפסיד עלי בקנסות ובשחדים (שם, 68; וכעין זה שם, 83). ועל ידי היה מעשה על א' שקידש בת ר' שמואל וכו' והשחידוהו בממון ובדברים עד שגורש (תשו' ר"ת, 42). וצריכין לעשות הוצאה על זה להשחידם לבלום פיהם (רשב"א אלף צא). והשחידו הבת בדברים כדי שתודה בדבר (תשו' מהרי"ק פא). מעשה היה בשני בני אדם שיו שונאים זה לזה והלך האחד והשחיד ערטילאי אחד שיוציא לעז על בתו של חבירו שקדשה (מרדכי קידושין תקסט). והעשיר קרץ לו (לדַין) בעיניו והשחידו חרש (המאירי, משלי יז ח). שכמו שהוא ית' השחידו כדי שיניח בניו ביוה"כ  גם אתם מכחכם שחדו בעדי (אלשיך, איוב ו כג).                                             

—  הִתפ', °נִשְׁתַּחֵד, — לקח שֹׁחַד: נערה שנתפתתה על איש מריקי המח אשר נשתחד מצד אחד מקרובי הנערה (שו"ת ר"נ גירונדי לב).                                                              

—  פֻע', °שֻׁחַד, בינ' מְשֻׁחָד, —  מי שנלקח לבו (כאלו) בשֹׁחַד: ואין ספק לדעתי כי יראו בעינים בלתי משוחדות מאהבת נפשם (רמא"ג, קרית ספר כד, 35). אמנם אל ידמה מע"ל כי אזני משוחדות מאהבת ר' גרשון הנ"ל עד כי תתנגפנה לשמוע דבה קלה עליו (שם מג, 66). —  משפט מְשֻׁחָד, משפט מֻכרע מראש כאלו על ידי שֹׁחַד, משפט מֻקְדָּם, ללא דיון, Vorurteil; préjugé; prejudice, נוהג בספרות ובדבור.