שַׁח

1, ת"ז, —  מָשפל למטה, נמוך, שפל, niedergesenkt; abaissé; bent down:  כי השפילו ותאמר גוה וְשַׁח עינים יושע (איוב כב כט). —  ובסהמ"א: ועצר כל שח ונקשר כל מיץ ויהי הקשר אמיץ (ר' יצחק ארדוטיל, מעשה הרבדין מספר דברי חכמים, נ).



1 [מן שחח.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים