שַׁחְלָנִית
*, שִׁחְלָנִית, — ת"נ המצין כנראה את נקבת בעל החיים המעֻברת: ואין לי אלא הבא ואין לו גבחת, הבא ויש לו גבחת, הבא ואין לו זנב, הבא ויש לו זנב מנין, תלמוד לומר חרגול זה רשון, למינהו להביא את הכרספת1 ואת השחלנית2 (חול' סח:).
1 [עי' כַּרְסָפִית, ובהערה שאחר זו.]
2 [כך בדפוסים, אבל בכ"י מינכן: השלחנית, ובעל ד"ס מעיר: וכ"ה בילקוט ובכ"י ר' א' השלחין ובכ"י ר' ב' השוחלטת ובכ"י ר' ג' השיחלנית, ע"כ, אבל הערוך גורס: הכרסנית השחלנית, ולפי זה תהיה הכונה לנקבת החגב כשהיא כרסנית, עבת הכרס, וכששק הביצים (כשמוש שחלא בארמ' שבתו"מ) מלא ביצים, ואולי כך נכון.]