ש"נ, — שם אחד הסמים ששמשו בקטֹרת במשכן, לדעת רב התרגומים והמפרשים חמר נודף ריח דומה לענבר בהשרפו, והעשוי מקליפות חלזונים מסֻימים, צפרן השטן, unguis odoratus, Räucherklaue; ongle aromatique; onycha: ויאמר יי' אל משה קח לך סמים נטף וּשְׁחֵלֶת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בד יהיה ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש (שמות ל לד-לה). — ובסהמ"א: והשחלת היא הצפורן שנותנין אותה בני האדם במוגמרות (רמב"ם, כלי המקדש ב ד). נקרא (האריה) שחל מפני שהוא דורס בצפרניו, נגזר מן שחלת שהוא סם דומה לצפורן (אוהב משפט לאיוב ד י, נח.). השחלת האמור בתורה מהו, הוא שורש בשם חלק ומצהיר כצפורן ובלשון המשנה קרוי צפורן ותרגום אונקלס וטופרא (באר הגולה ב ב, קכה.). —  ואמר הפיטן:  ניבם ערוב אותו כמו שחלת שדי גדולתו, סליח' ר"ה, סדור מנהג אר"צ, תפח.. שמעתי וגם ראיתי עמדך כדל על דלת, התבשר אותך רציתי בלבונה ושחלת 1 (מתי תתן, פזמונים של סכות, שם השלט.).