ב. שָׁחַל

 °, קל לא נמצא.

הַפע', °הִשְׁחִיל, — נתן שְׁחֵלֶת לקטֹרת, ואמר הפיטן: לחשי ירצה כמנטיף ומשחיל, בטויי יומתק כצוף נחיל (יקותיאל, יראתי בפצותי, רשות שחרית א ר"ה).

— פִע', שִׁחֵל1, כמו הִפע', ואמר הפיטן: נתחים הקריב, וחביתים שיחל, ניסוך היין ושיר החל (משולם בן קלונימוס, אשוחח, עבודת יוה"כ, .Elbog., Stud, עמ' 129).



1אדר"נ נוסח ב מג, שכטר, 122 כתוב: ז' שמות נקרא אריה וכו' שחל שהכל משחלין לפניו. אבל כמאמר הזה הובא בילקוט משלי כ, תתקנט ושם נאמר: שחל, שֶׁחָלִים לפניו, וכך נכון.]

חיפוש במילון: