1 [בארמ' שבתו"מ בא שְׁחַל כבסור' במשמ' נזל (נוזל) וירד דרך נקבים דקים, כגון: כסא דכספא מלא אסיר, חסר שרי, דפחרא אידי ואידי אסיר משום דמשחל שחיל (יומ' עח:), ופרש ר"י: פולט מים שבולע, ע"כ. ובת"א במק' מן המים משיתיהו (שמות ב י): מן מיא שחלתה, וכן ת"י. ולפי זה גם הבטוי כמשחל בניתא מחלבא (ברכ' ח.). וכן שמוש הפעל בסור', ועי' במלונו הסורי של ברוקלמן, מהד' ב, 768, המשוה גם הערב שַׂחַל سحل, הוריד הענן מטר, שַׂחיל سحيل, גשם. וגם לגבי החבל השחול והמָשחל לפנינו תמונת הנוזל המחלחל דרך הנקב, כנזילת המטר חוטים חוטים דרך נקבי העבים, לפי דעת הקדמונים. וכנראה יש לגזור גם את המלים שְׁחֵלֶת, שְׁחֹלֶת מהוראה יסודית זו.]

2 [עי' בהערה להִפע' ובערך שָׁחוּר.]

3 [כך בכ"י פרמה וכ"י קופמן וכך מובא בפרוש הגאונים לטהרות (פרוש הגאונים, כלים יג א, אפשטין, 28), עי' אפשטין, מבוא לנוסח המשנה, 318. ובדפוסי המשניות ושל הירושלמי והבבלי: משילין. ואמרו בבבלי על משנה זו: רב יהודה ורב נתן חד תני משילין וחד תני משחילין, אמר מר זוטרא מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש, מאן דתני משילין לא משתבש דכתיב כי ישל זיתך ומאן דתני משחילין לא משתבש דתנן השחול והכסול וכו' א"ר נחמן בר יצחק מאן דתני משירין לא משתבש דתנן וכו' מפני שמשיר את השער, ומאן דתני משחירין לא משתבש דתנן השחור והזוג של ספרים וכו' ומאן דתני מנשירים לא משתבש דתנן מי שנשרו כליו במים מהלך בהם ואינו חושש, אי נמי מהא דתנן איזהו לקט הנושר בשעת קצירה (ביצ' לה:). ועי' גם בערך נָשַׁל, ובהערה שם ובדברי אפשטין, מבוא לנוסח המשנה 318-320, אולם למעשה אין לראות עקר אלא בנוסח משחילין, שהוא לבדו מתאים לשמוש המיֻחד בצרוף השחיל דרך ארֻבה, אף על פי שאין הבדל נכר בענין קבלת הנסחה משילין או משירין. בירוש' מגילה א ח מובאת משנה זו בנוסח משחילין.]

4 [ירוש' שבת ז: שהשחילו במחט.]

5 [בפסיק' רב', ויהי בחצי הלילה, מהד' מא"ש פו נדרשו דברי דויד בתהל' קיט על מעשה רות ובֹעז בלשון זו: ד"א על משפטי צדקך וכו' על צדקה שעשית עם זקיני ועם זקינתי שאילו השחיל לה קללה אחת מלמטה מהיכן הייתי עומד, ע"כ, ובחר מא"ש בגרסה זו ע"פ דפוס ישן, אך בהערה הוא מביא נוסחאות אחרות מדפוסים וכתבי יד וכן ממד"ר רות ג ומילקוט רות תריג כגון השאיל לה, התחיל לה, החיש לה, ומעיר גם כי מלת מלמטה (נ"א מלמטן) ליתא במד"ר ובילקוט. אך, כנראה היתה הנוסחה המקורית: שאילו הטיח לה קללה אחת מלמטה (כלפי מעלה), כלשון הטיח דברים כלפי מעלה או כנגד מישהו, ומכאן שתי הגרסאות היסודיות השחיל לה מכאן והתחיל לה מכאן. וצ"ע.]

6 [במלונים מובאת גם צורת הָפע', בינ' מֻשְׁחָל, ממד"ר ויקר' לו (בנוסח דפוס ויניציה): זרע צדיקים (נמלט) אין כתוב כאן אלא וזרע, זרע שמושחל מבין שני צדיקים נמלט, ע"כ. ובכתבי היד, כפי שמוסר ד"ר מ. מרגליות לעורך, שנויי נוסחאות, כגון: זרע שהוא מושחל מבין וכו' שהיה מושחר בין (כ"י לונדון). אבל אותו מאמר נמצא גם בירוש' סנה' י בנוסח: וזרע צדיק אין כתיב כאן אלא וזרע צדיקים נמלט, זרע שהוא מוטל בין שני צדיקים נמלט, ע"כ, ואולם בשרידי ירושלמי מן הגניזה, עמ' 260 הנוסח: זרע שהוא מושתל מן שני צדיקים נמלט, וכך בלבד נכון, ועי' שָׁתַל.]