שחם
1, ממנו °שָׁחוּם, °שָׁחַם, °שָׁחֹם, °שַׁחַם, *שְׁחַמְתִּי.
1 [ע"פ הארמ' והסור' שחם, היה שחר־חום, שחמא, כתם חום, בתו"מ. וכן בערב' שׂחמ سحم, שׂח'מ سخم במשמ' קרובה. ואפשר שיש כאן בעקר צורת שפעל קדומה מן חמם, ועי' א. שָׁחַר, הערות, וגם שָׁחן, הערה. ובמדרש אגדה בובר, 1893 REJ, עמ' 302 נדרש: ולמה נקרא חושים שוחם (במד' כו מב) שהיה שחור בגופו.]