1, ש"ז, שְׁחַל, — אחד משמות האריה במקרא, Löwe; lion: כי אנכי כַשַּחַל לאפרים וככפיר לבית יהודה (הוש' ה יד). ואהי להם כמו שַׁחַל כנמר על דרך אשור (שם יג ז). אמר עצל שַׁחַל בדרך ארי בין הרחבת (משלי כו יג). שאגת אריה וקול שַׁחַל ושני כפירים נתעו (איו' ד י). כַּשַׁחַל2 תצודני ותשב תתפלא בי (שם י יו). לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שַׁחַל (שם כח ח). — וגם במשמ' חיה גדולה אחרת, מזוחלי עפר: על שַׁחַל3 ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין (תהל' צא יג). — ובתו"מ: ששה שמות יש לארי אלו הן ארי כפיר ליש שחל שחץ (ר' יוחנן, סנה' צה.). ואמר הפיטן: חתני ברשפי גחל ושאג עלי כשחל (הכל אנחו, יוצר שבת איכה, מחז' איטל' א, קסד:).וגבורים וכבירים הרוגיו וכל שחל וכל ליש חלליו (ד"ה של יהודי מצרים וא"י, יעקב מן, ב, 18). ומ"ר °שְׁחָלִים: וערג לאילים כנהם לשחלים וגעה לעגלים (דונש, תשו' על מנחם, 3, 18, מובא בשם דונש גם ברש"י, יואל א כ).קנינך פרים ואילים, ותישים ושחלים באונך (רי"צ גיאת, קנינך, שעה"ש 20). מגבר חילם בפי עט ומלים ולו עז שחלים וחן הצבאים (רמב"ע, לאנשי לבבות, ברודי, יז). מנוה השלום הפאה גורי שחלים נאספים לטרף השה דלת רחלים (ר"י הלוי, רם אשר, זמורה ז, 184). אוכל דמותו כאכזר טורף כמו השחלים (רמב"ע, אמור לבנים, איגר 46). ופסו החסידים ונותרו המורדים ומתו השחלים וקמו אחריהם שועלים (ר"י חריזי, תחכ' מו, 369). ואלכוד שחלים כרחלים ואטרף פראים כטלאים (הוא, אגרת לשון הזהב, דברי חפץ). ומה יענה השועל בסוכת השחלים (ר' אנטולי, מכתב, חמדה גנוזה, כד.). — ומ"ר °שְׁחָלוֹת4: והעונה לדניאל ברחמיו ומלאך חלצהו משחלות (רב האי גאון, שמע קולי, מנחה י' טבת, ספרד'). — ומ"ז °שַׁחֲלַיִם, שני אריות: אולי ירחם ילקתה בכפלים לעוטה אריות בפי שַחֲלַיִם (מלאכי רחמים, סליח' לשני קמא). — °וכשם לחיה אחרת: שחל (פאנטר טיהר, פארדער) משכנו באפריקא וכו' וגם הוא ינהם בקול גדול (ר"ב לינדא, ראשית למודים א ו, יג:).
1 [אפשר שהמלה קרובה אל זָחַל ומצינת, בעקר בעלי חיים המתגנבים וזוחלים בסתר כדי להתנפל על טרפם או מלת חקוי לקול שאגת החיה, ואף אפשר שיש כאן מלה שאולה מלשון אחרת, כשמוש המלה לביא, שכנגדה Leo, Löwe, lion ,λέων בלשונות רחוקות וקרובות, שעברה מעם לעם ומלשון ללשון.]
2 [המלה ויגאה שבראש הפסוק נמשכת לחרוז שלפני זה: וראה (ז"א וּרְוֵה) עניי וִיגָאָה במשמ' יָגוֹן.]
3 [אף כְּפִיר שבהקבלה לשחל אינו כאן אריה אלא חיה גדולה סתם. עי' בספרו של העורך, (הלשון והספר א, 380-382.]
4 [עי' גם שְׁחֶלֶת.]