1, ש"ז, — שם עוף טמא מן הטורפים, לפי הדעה המקֻבלת עוף הים המצוי בקרבת החוף2, Seemöwe; mouette de mer; sea-gull: ואת בת היענה ואת התחמס ואת הַשָׁחַף ויקר' יא יו, דבר' יד יה. — ובסהמ"א: ובסגולות הראב"ע ז"ל נמצא כי עין העוף שחף שקורין קוק"ו בלעז ולשונו מעושן עם קאסטורו אם יתל' על האדם יועיל מאד נגד השכחה רי"א מודינה, לב האריה א ו. השחף (דער קוקוק) נקרא על שם קולו להיות קורא תמיד בראשי ההרים קוקוק קוקוק ר"ב לינדא, ראשית למודים ו, יז.