ש"ז, על פי רב מ"ר שְׁחָקִים, — בהשקפת הקדמונים עב הענן, המלא מים כנאד, שנשחק ונבקע בחֹם הקיץ עד שטפות הגשם יורדות דרך בקעיו1, Wolkenfetzen, Regenw Ike; (Iambeau de) nuage; ragged clouds, rainy clouds: אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שִׁחָקִים (דבר' לב כו). וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שְׁחָקִים (מ"ב כב יב, וכעין זה תהל' יל יב). הרעיפו שמים ממעל וּשְׁחָקִים יזלו צדק (ישע' מה ח). רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שְׁחָקִים (ירמ' נא ט). יי' בהשמים חסדך אמונתך עד שְׁחָקִים (תהל' לו ו). כי גדל עד שמים חסדך ועד שְׁחָקִים אמתך (שם נז יא, וכעין זה שם קח ה). תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בַּשְּׁחָקִים (שם סח לה). זרמו מים עבות קול נתנו שְׁחָקִים (שם עז יח). ויצו שְׁחָקִים ממעל ודלתי שמים פתח (שם עח כג). בדעתו תהומות נבקעו וּשְׁחָקִים ירעפו טל (משלי ג כ) בהכינו שמים שם אני וכו' באמצו שְׁחָקִים ממעל (שם ח כז-כח). אשר יזלו שְׁחָקִים ירעפו עלי אדם רב (איוב לו כח). תרקיע2 עמו לִשְׁחָקִים חזקים כראי מוצק (שם לז יח). מי יספר3 שְׁחָקִים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב (שם לח לז). — ומ"י, שַׁחַק, כמו שְׁחָקִים, במשמ' מרומי העבים, שמים: כי מי בַּשַּׁחַק יערך ליי' ידמה ליי' בבני אלים (תהלי' פט ז). כירח יכון עולם ועד בַּשַּׁחַק נאמן סלה (שם שם לח). — וְשַׁחַק מאזנים4 מרום ענני הגשם: הן גוים כמר מדלי וּכְשַׁחַֹק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול (ישע' מ טו).— ואמר בן־סירא: על שחק מאזנים ופלס ועל תמהות5 איפה ואבן (ב"ס מב ד). — ובתו"מ שחקים במשמ' בגדים שחוקים ובלויים6 abgenütztetzte kleider; vêtmets usés; worn out clothes:בקרחתו אילו השחקים, בגבחתו אלו החדשים (ספרא תזריע פרק טו, ויס, סט.). ואינו נותן לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה והשחקים שלה (כתוב' ה ח). נתנו לו (לעני) חדשים ומחזיר להן שחקים מקבלין הימנו (תוספת' פאה ד י). בנה בית חדש וקנה כלים חדשים כו' אמר רבי חייא בר בא, לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים כאילו הם חדשים לו (ירוש' ברכ' ט ד. אלא מה תלמוד לומר ילבש, לרבות את השחקין (יומא יב:). לבנים אבל לא צבועים, חדשים אבל לא שחקים (ר' מאיר, שמח' ז). — ובסהמ"א: לייתי בליתא, מעט שחק של בגד (רש"י, שבת קלד.). כרכה בטלית של צורפי נחשת שנותנים לפניהם לקבל עפרורית שחקי נחשת (הוא, חול' נז:). טמעינים מנוזלי שחק שאובים (ר"י הלוי, אגרת לר' אהרן אלעמאני, זמורה א, 61). בגדים אלו שמקנחים בהן צריכין שיהיו של פשתן שחקים (רמב"ם, אסורי ביאה ד טו). הספר השלישי יתבארו בו ענין ההויה וההפסד וכו' ודקות המעשה האלהית בקשירת העפרים והשחקים וכו' (רש" פלקירא, ראשית חכמה ז, 52). את חשבת להוריד מעלתה אל שאול תחתיה והיא הרימה מעלתך עד רום שחקים (עמנואל, מחב' כד, הברמן, 696 - 687). האלהים בשחקים והשרים רחוקים (בן זאב, מלון גרמני-עברי, ערך Herr). — ואמר הפיטן: הלת שחק וכסיליו לא הגההו (רסע"ג, איליל, סליח' ת"ב, סדור רסע"ג, שיט).— ואמר המשורר: ואיך ישפיל אשר ביתו בארץ למי שחק מעונתו וביתו (ר"ש הנגיד, הנרפא, בן תהלים, הברמן ב, 24).. הבשחק בכי וקולות ויחשה בן מררי (הוא, הבשחק, שם ג, 135). כסיל השחקים נחזה כי קרוב לעין והוא תלוי בחדרי מרום (הוא, כסיל השחקים, בן משלי, אברמסון, 206). גביר דומה בשחק על אדמה וגם כפיו להמטיר כעננים (רשב"ג, ואת יונה, ביאליק־רבניצקי א, 49). בימי יקותיאל אשר נגמרו אות כי שחקים לחלוף יצרו (הוא, בימי יקותיאל, שם, 50). ירוו ארצכם עבי שחקים (הוא, כאין נשאו, שם, 84). והיום גבהו מני שחקיו (שם שם, 85). וביום עצר שחק מטר בידו אור (רמב"ע, הענק א. ברודי, שג). עד כי חמד שחק ביתו גם בינתו חמדו אליו שם שם, שד. תרו בנ ישחק עדי גנב להם יקרדרכו (שם, שם שט). היתכן עלות אישים לשחק ואם ירדו אלי ארץ כסילים (שם שם, שיד). למטרות עז ימינו נחשבו כל מטר נוזלי שחקים כשעירים (שם שם, שכ). נגדך יכרעו יונים בחכמת השחקים (שם שם, שכא). שפל לב ודרך עלי מפלשי עב ונפשו עלי גב שחקים ורוחו שם שם, שכו. אראה צבאים על פני שחק שם ב, שם שלו. הנה העב הניק הגן ותלמיו כאבק שחק, עד כי שחקו פיות צציו העת בכו עיני שחק שם שם. יועץ ומקים במרום שחקים ועל ים רחוקים צדקו סרח ר"י הלוי, יועץ ומקים, זמורה א, 28. מי כוננה שחק ואותו טפחה וכו' הלא ידך עמנואל, אנא אדני, מחב' יט, הברמן, 541. — °כוכבי שחק, ואמר המשורר: בוש ממאור פניו והודה לו עם כוכבי שחק וכל אדם רמב"ע, הענק א, ברודי, שב. כל כוכבי שחק וחילם נתנו החן והיופי בעזבוניך עמנואל, לא יאמרו, מחב' כז, הברמן, 782. — °מטר שחק, ואמר המשורר: באו שתו עמי בצל קורה על קול מטר שחק בירח בול רמב"ע, הענק ב, ברודי, של. ביום רוה מטר שחק תלמים שם שם. מטר שחק בעת רדתו פני הגן לאט שוה שם ג, שם, שמב. — °ענן שחק, ואמר המשורר: חרבו מעוניהם במי עיני ובמי ענן שחק אשר הריק שם שם ד, שמה. יתן ויתנדב כנדבת ענני שחק ר"י חריזי, שואל בעד, תחכ' נ, 458. ויחמל עליו ענן שחק רש"ט פלקירה, הן הפרי, אגרת המוסר, הברמן, קבץ על יד א (י"א), סח. ומחה כעב פשעי וחטאי כענן שחק עמנואל, אנא אדני, מחב' יט, הברמן, 541. היא נזלה גשמי נדבות כענן7 שחק (הוא, עורי מליצתי, מחב' כ, שם 551) — °שמי שחק, ואמר הפיטן: יושב שמי שחק ברום חביון ועוז (יוסף בן אברהם, יושב שמי שחק, שירי תימן, אידלזון-טורטשינר, 244). שמי שחק ואופנים וכוכבים ברון עינים (שמואל ב' יוסף הזקן, כרובים כל בני עליון, כ"י כהנא פ"ז 55:, נזכר באוצר השירה והפיוט לדודזון כרך ג ערך שמי שחק). —° תְּלִי שחקים, ואמר הפיטן: הישכי על תלי שחקים, הרכבי על כנף ברקים, (ר"י הלוי, מודים לך, זמורה ח, 365) . — °שחקים וארקים, ואמר הפיטן: בטרם שחקים וארקים נמתחו (סדר רב עמרם, ערב' יוה"כ).
1 [ראה גם את ההערות בערך רָקִיעַ, ואת דברי העורך, לשוננו טז, 12 - 19, על רקיע ושחקים.]
2 [כלו': האם תשים רקיע, מטלית, לעננים השחוקים, למען יהיו שוב חזקים כמראה (כראי) המרום המוצק.]
3 ["יספר" זה פרושו: יְמַלֵּא, עי' בספר העורך, הלשון והספר א, 355.]
4 [כמבֹאר במאמרו הנזכר של העורך, לשוננו טז, 12-19, אין מאזנים כאן לשון משקל, אלא הכונה כאן למלה מזנים (כן הכתיב במגלת ישעיה א ממדבר יהודה), שפרושה בערב' מֻזֻנ مزن, עננים וכל הצרוף שחק מ(א)זנים פרושו שחקי עננים, עננים שחוקים (כשמוש המשלה במשמ' בגדים שחוקים בתו"מ), ענני הגשם. ואמנם מתרגמים ומפרשים הבינו צרוף זה במשמ' אבק שנשחק ממאזנים ממש, ולפי זה השמוש בסהמ"א.]
5 [צ"ל תמחות כלשון מְחִיָה, כדעת רבים.]
6 [כאמור בהערות שלפני זו אין כאן אלא שמוש אחר של המלה המקראית. וכן בארמ' שבתו"מ: הא בחדתי הא בשחקי (נדה יז.).]
7 [כן בכ"י ניו-יורק, ועי' לשוננו יז, 19.]