שַׁחֲצִית
*, ש"נ, — נבזות, גסות הרוח: שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה, היה כבשׁה של פרה עומד ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו אלא סותרו ובונה אותו משלו (ר' חנינה, ירוש' שקל', ד ג).
*, ש"נ, — נבזות, גסות הרוח: שחצית גדולה היתה בבני כהנים גדולים שיותר מששים ככרי זהב היו מוציאין בה, היה כבשׁה של פרה עומד ולא היה אחד מהן מוציא פרתו בכבשו של חבירו אלא סותרו ובונה אותו משלו (ר' חנינה, ירוש' שקל', ד ג).