*, ש"נ, —  עת עלות השחר, בֹּקֶר: מאימתי קורין את שמע בשחרית, משיכיר בין תכלת ללבן (ברכ' א ב). נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון שלש סעודות, בשחרית מצילין מזון שתי סעודות, במנחה מזון סעודה אחת (שבת טז ב). בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים (יומא ד ד). אין רואים הנגעים בשחרית ובין הערבים (נגע' ב ב). ובשחרית זרחה החמה והכיר פתחה של מערה (ר', ירוש' יבמ' טז ג). לשחרית בקרית הגבר הלכו ועמדו על פתחו של פולוספוס (כלה רבתי ז). בימי הורדוס המלך היו גשמים יורדין בלילות, בשחרית נשבה הרוח, נתפזרו העבים, זרחה החמה (מד"ר ויקר' לה). —  *וְשַׁחֲרִית, במשמ' תפלת השחר: בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום, בשחרית, במוסף, במנחה ובנעילת שערים (תענ' ד א). —  *ובמשמ' תה"פ, כמו בשחרית: הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים רבן גמליאל מחיב וחכמים פוטרין שבת יב ו. בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הביעור (ר' יהודה, פסח' א ג). ערב יום הכפורים שחרית מעמידין אותו בשער המזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה (יומא א ג). לא נטל (לולב) שחרית יטול בין הערבים (סוכה ג ט). מעשה שבאו שנים ואמרו ראינוהו (את הירח) שחרית במזרח וערבית במערב (ר"ה ב ח). כמה יגע אדם הראשון ולא טעם לוגמא אחת וכו' ואני עומד שחרית ומוצא אני את כל אלה לפני (תוספת' ברכ' ז ה). ויגש הפלשתי השכם והערב, אמר ר' יוחנן כדי לבטלן מקריאת שמע שחרית וערבית (סוטה מב:). —  ובצרופים, *טוֹבְלֵי שחרית: מה טובלי שחרית עושין פה (ר' חנינא, ירוש, ברכ' ג ד). —  *פת שחרית: י"ג דברים נאמרו בפת שחרית, מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין וכו' (ת"ר, ב"מ קז:). —  *שֵׁנה של שחרית: שנה של שחרית ויין של צהרים וכו' מוציאין את האדם מן העולם (ר' דוסא בן הרכינס, אב' ג י). —  *קריאת שמע של שחרית : מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע וכו' שהיו מסבים בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית (הגדה של פסח). —  °תפלת שחרית, עי' תְּפִלָּה.