* 1, פ"י, — עשה לבן־חֹרין, גאל, befreinen; déivrer; to deliver: כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה, הרי אלו אוכלים בתרומה וכו' הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראויות לכהנה וכו (יבמ' יא ה). עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו וכו' כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו, רשב"ג אומר אינו כותב אלא משחררו (גיט' ד ד). ממזר שנשא שפחה הולד עבד, שחררו נמצא הבן בן חורין (ר' טרפון, קדוש' ג יג). עבד של ב' שותפין צריך להימנות על הפסח, שיחרר אחד מהן חלקו צריך להימנות על פסח אחר (ירוש' פסח' ח א). מעשה ברבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו, אתא גבי דר' יהושע א"ל טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו (שם כתוב' ג ט). היוצא בשן ועין הואיל ושחררתו התורה בניו עבדים (ר' יוסי, שם גיט' ד ד). אין לך משחרר (את העבד) אלא רבו הראשון בלבד (ר' יוחנן, שם שם). אדם משחרר חצי עבדו (רבי, שם שם ד ה). מעשה בר' אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה (ברכ' מז:). — ובסהמ"א: ותנו לו לפלוני שהיה עבדי בתחלה ושחררתיו עכשיו לגמרי בגט חרות (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 29). ראובן משכן את ביתו לשמעון וכו' וקבל עליו לשחרר את הבית מיד שמעון (רשב"א תרפו). — °ושחררו את פלוני מחובת מעשה וכדו', נוהג בספרות ובדבור.

— פֻע', *שֻׁחְרַר, — ששִחררו אותו: ישראל וממזרים מתודים, אבל לא גרים ולא עבדים משוחררים (מע"ש ה יד) במקור נדפס ממ"ש. מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלים הוא ובנו ועבדו משוחרר (ר"ה א ז). הכל חיבין בראיה חוץ מחרש שוטה וקטן וטומטם ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינם משוחררים (חגי' א א). אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות (יבמ' ו ה). אין משקין לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת (עד' ה ו). כהן קודם ללוי, לוי לישראל, ישראל לממזר, וממזר לנתין, ונתין לגר, וגר לעבד משוחרר (הור' ג ח). הכל מיטמאין בזיבה אף הגרים אף העבדים, בין משוחררין בין שאינן משוחררין (זבים ב א). מפני מה הכל קופצין לישא את הגיורת ואין הכל קופצין לישא את המשוחררת, פני שהגיורת היא היתה בחזקת המשתמרת והשפחה המשוחררת היא היתה בכלל המופקרת (תוספת' הור' ב יא). יש לו תקנה, יכול היא לישא גיורת, יכול הוא לישא משוחררת (ירוש' שבת ז א). שחרים, זה בועז שהיה משוחרר מן העונות (שם יבמ' ח ג). אל תראוני שאני שחרחורת וכו' אמרו ישראל לאה"ע כמה שאתם מיראין אותנו אנו משוחררין מכם, ק"ו מן העבד ומה העבד ע"י שהוא מצטער בשנו או בעינו אחת יוצא לחרות ואנו שאנו מצטערים בכל אברינו על אחת כמה וכמה (מדרש שה"ש א ו, גרינהוט, ט:). — ובסהמ"א, חַיָּל משֻחרר משרותו: שמה עומדים נושאי סבל וחבל עם אזור במתניהם אנשי צבא משוחררים וסנדלים מטולאים וסרבלים בלים בידיהם (ש"י אברמוביץ, מסעות בנימין ג).

— הִתפ', *הִשְׁתַּחְרֵר, — ששחררו אותו: הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגירה הרי זה לא יכנוס (יבמ' ב ח). הגיורת שנתגירו בניה עמה לא חולצין ולא מיבמין וכו' וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה (שם יא ב). הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד כתובתן מאתים (כתוב' א ב). הרי את מקודשת לי וכו' לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי (קדוש' ג ה). העבד והאשה פגיעתן רעה, החובל בהן חיב והם שחבלו באחרים פטורין וכו' נתגרשה האשה, נשתחרר העבד חיבין לשלם (ב"ק ח ד). עודה שפחה ונשתחררה, עודה נכרית ונתגירה (בכורות ח א). — °ובמשמ' שחרר את עצמו, נוהג בספרות ובדבור.