° 1, ש"ז, — מֻשג הנדסי של מה שהוא פרושׂ, שיש לו ארך ורחב, בנגוד לקו, שאין לו אלא ארך, ולגוף שיש בו גם עֹמק, Fläche; Oberfläche; face, surface: והשטח או הפרוש, שהוא חצוב מן ופרשו השמלה, הוא ערך שיש לו שיעור באורך וברוחב ואין לו עומק, ותכליותיו מכל רוחותיו הם קוים כלם, והגֵו או הגולם הוא ערך אשר יש לו אורך ורוחב ועומק או קומה, ותכליותיו מכל צדדיו ורוחותיו הם שטחים ופרושים וכו' הפרוש הישר הוא הנמשך כנגד הקוים אשר על תכליותיו וזהו הנקרא שטח ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 8. והקו הנקרא אלכסון הוא הקו היוצא בשטח המרובע ובגופו מן זוית אחת אל הזוית אשר היא עומדת כנגדה וכו' ושטח העגול הוא המקיף אותו קו אחד ובאמצעיתו נקודה וכו' והשטח אשר כל קויו ישרים נחלק למשולש ולמרובע ולמרבה הצלעות, והמשלש הוא ראשון לכל השטחים הישרים מפני שאין שני קוים ישרים יכולים להקיף את השטח אבל משלשה קוים ולהלן הם מקיפים את השטח שם שם 9. וחוש המשוש אין לו אבר מיוחד אך הוא נמצא לכל שטח הגוף ר"י א"ת, רוח חן ב. וכן הקוים והשטחים הם הדברים מדומים שם ה. קימת השטחים בגרמים מקור חיים לרשב"ג ב, XXXIII. וטעם בין השמשות רגע היות נקדת השמש כנגד שטח הארץ ראב"ע, הקד' ב לפרושו על התורה, כהנא ב, 82. והגוף מורכב משטחים הוא, ספר המספר ה. ודע כי האורך קו בין שתי נקודות, והרוחב שני קוים, והנה זה שטח הוא, יסוד מורא יא. כסגולות ההבדל וההשתתפות בקוים ובשטחים ר"ש א"ת, מו"נ א עג. והמעשית (התשבורת) מעיינת בקוים ושטחים הם בגשם עץ אם היה עושה זה נגר וכו' או בשטחי הארצות והזרעים וכו', והעיונית מעיינת בקוים ושטחים בגשמים על דרך כלל ועל דרך שכלול שטחי כל הגשמים ויצייר השטחים והרבוע והעגול והשלוש בדרך הכולל רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ו ב, 42. כי הקו והשטח אינם נמצאים אלא במחשבה ולא בחוש הוא, המבקש עז. השטח הוא מתפשט באורך וברוחב ואין לו שום שיעור בעומק ר"י הישראלי, יסוד עולם א ב, ו.. ויקרא בזכוכית ובשטחים הקללים אור בהיר על הדמיון ר' עמנואל מרומא, פרוש התורה, 372,Archiv Merx. ועשה מחיצה של נסרים בשטח החצר שו"ת תורת חסד לפרחייא קפז. — ובמשמ' מכפלה של שני מספרים: כאשר היו שני מספרים מונחים וחולק המספר האחד לחלקים כמה שיהיו הנה שטח המספר האחד בשני שוה לשטח כל אחד מחלקי המספר האחד בשני מקובצים רלב"ג, מעשה חושב א, 3. — ובמשמ' שכבה, קומה בבית, Stockwerk; etage; flat, floor: עוד צוה בפירוש שמ' גיטל הנ"ל לא תזוז מתוך ביתה מתוך שטח האמצעי ושל החדרים השייכים לשטח ההוא כל ימי חייה פנקס קראקא שנת ק, אוצה"ס ד, 611. בבית של אבנים וכו' שהי' נוטה ליפול והי' סכנת נפשות הן על א' הנשאר בשטח התחתון הוא האלוף בר"ר אהרן אפטייקר הדר בשטח התחתון עם בני ביתו והן על בני ר"ה וכו' ולא היה באפשרי בשום אופן להציל שני שטחים דהיינו התחתון אשר בו דר האלוף הר"ר אהרן הנ"ל ושטח השני שעליו שם תפא, שם שם, 627. שאין ידו של הר"ר שמעון הנ"ל משגת לשלם להם הסך אלף זה' במזומנים רק בהנחלה השייך לו דהיינו בה"ח שטח של אבנים בבית שהשטח השני שייך להאלוף שם תק"י, שם שם 638. מלבד זה לא פסקה ישיבה מתוך ביתי ומעל שלחני מיום היותי לאיש ושטח אחד מיוחד בביתי יחדתי להם רי"ט הלר, מגלת איבה, 7. שנפטר איש א' והניח בית בירושה לשלשה בניו, שנים קבלו שטח העליון של הבית וא' מהם שטח התחתון חתם סופר חו"מ צב. — ובהשאלה, שטח הדברים, מראיהם בלבד, ללא חדירה לעמקם: והעמדנו בזה מופתים מלאכותיים יראו בראות עין בשנוי קצתם בקצתם בחלק לא בכל, ר"ל בשטחי היסודות הדבקים לשטחים זה לזה אבוסהל דונש אבן תמים, פרוש יצירה נח.. שחלקתי כל דברי חז"ל שנראה משטח דבריהם שתגמולי הנפש המה חומריים גופיים תגמולי הנפש א:. כי החכמות וכו' היום לא נודע מהם כי אם השטחים ר' יעקב פרווינצאלי, ספר דברי חכמים, עב. — ובמשמ' תחום של מֻשג וכו', שטח החנוך, התרבות וכדן', נוהג בספרות ובדבור.2
1 [המלה נוצרה כתרג' הערב' שַׂטְח سطع במשמ' זו.]
2 [היילפרין, ועד ארבע ארצות 541, בערך טאליר כותב: "ככתבי הקראים בליטה נקרא הטאליר — ולא האורט כפי ששיער יעקב מאן — בשם שטח". אך כנראה אין כאן השם שֶׁטַח, אלא מלה זרה או ר"ת במק' שטר חוב, וצ"ע.]