שָׁטַח

° 1, פ"י, שְׁטָחוּם, שֹׁטֵחַ, שָׁטוֹחַ, תִּשְׁטַח, יִשְׁטְחוּּ  — פרש ויִשר, פשט, זרה, ausbreiten. déployer, étendre; to spread; stretch: ויאספו את השלו וכו' וַיִּשְׁטְחוּ להם שָׁטוֹחַ2 סביבות המחנה (במד' יא לב]. ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר וַתִּשְׁטַח עליו הרפות ולא נודע דבר (ש"ב יז יט). בעת ההיא נאם יי' ויוציא את עצמות מלכי יהודה וכו' מקבריהם וּשִׁטְחוּם לשמש ולירח ולכל צבא השמים (ירמ' ח א-ב) משגיא לגוים ויאבדם שֹׁטֵחַ לגוים וינחם3 (איוב יב כג) — ובתו"מ: מי שנשרו כליו במים מהלך בהם  (בשבת) ואינו חושש, הגיע לחצר החיצונה שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם (שבת כב ד). פרוכת שנטמאת וכו' מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל וכו' ואם היתה חדשה שוטחין אותה על גג האיצטבה שהיא נאה (שקל' ה ד) . בית הכנסת שחרב אין וכו' פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות (ר' יהודה, מגי' ג ג). מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום ושוטחה לצרכה (ב"מ ב ח). שטחוהו (את העומר ) בעזרה והרוח מנשבת בו (מנח' י ד). השוטח כלים ברשות הרבים טהורין (טהר' ח ג). כלים שטוחין ברשות היחיד למעלה מעשרה טפחים טהורין (ר' שמעון, תוספת' טהר' ט י). גגו של חבר בצד גגו של עם הארץ, חבר שוטח שם כלים ומניח שם טהרות (שם שם יא) . סדין ששטחו על גבי סילון של יוצר (שם מכשיר' ב ב). אבידה לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד לצורכו אבל שוטחה לצורכה על גבי מטה (פסח' כו:) ולא בבגדי צבע (של) אשה, א"ר יהודה אמר שמואל אפי' שטוחין על גבי כותל (ע"ז כ:).  לנוכח אשתו, מלמד שהיה יצחק שטוח כאן והיא שטוחה כאן (מד"ר בראש' סג). והיו עצמותיהם שטוחין בדרך חמרים חמרים (שם שמות  כ). כל אותו הלילה היה בעז שטוח על פניו (שם רות ז). שהמלך יושב נמסיבו וכל העם שטוחין לפניו (ר' שמואל בר נחמן, שם אסתר, בשנת שלוש למלכו). — ובסהמ"א: זמורות שמתוחין מקיר לקיר ושוטחין עליהם בגדים (ערוך ערך שגם). שהיו (המים) שטוחין על פני כל הארץ והקוום באוקינוס (רש"י , בראש' א ז). ששוטח הטיט בקרקע חלקה (הוא, ב"מ קיח:). וששוטחים עליו (על התרכוס) את הזיתים טהור מכלום (רמב"ם, כלים כז ה). וישטחו להם  שטוח בין ההדסים (אברהם מאפו, אהבת ציון כט)— °ובצרוף, בקשתו שטוחה: על אלה בקשתי שטוח' מהם יצ"ו שלא ישגיחו לדברי המקילין ההם (מרדכי יפה, פנקס ועד ארבע ארצות , היילפרין , 28) — °ובהנדסה, שָׁטַח שֶׁטַח: אלו שטחנו שטח מהקו החותך וכו' אחר כך שטחנו שטח אחר דבק בשטח הראשון (יסודות מח) — ובינ' פָעול שָׁטוּחַ, במשמ' רָדוּד flach; plat; flat: וכל זמן שמחסר לה שיפוע מוספת המדה שצופה אותה עד שיעמידנה שטוחה ונכונה נכח עיניו (תשו' הגאו' מן הגני' כח יד). וכן עור לפני הדריסה אם לא תתיר לו להניחו במקומו שטוח לא ישחוט תחלה (ר"ח, ביצה יא:). ואין אדם יכול לחשוב על צורת הרקיע ותמונתו שהיא שטוחה ופרושה כיריעה נטויה ממזרח למערב וכו' (ראב"ח, צורת הארץ, ב:). הוי יודע כי כל תמונה שטוחה אשר צלעותיה ישרות מתחלקת למשלשים ישרים שהם חוסרים מן מנין הצלעות שנים (הוא, חבור המשימה והתשבורת ב ה, 78). אמנם המגונה והנאה הוא במפורסמות לא במושכלות, כי לא יאמר השמים כדוריים נאה ולא הארץ שטוחה   מגונה אבל יאמר אמת ושקר (ר"ש א"ת, מו"נ א ב ). העין נברא משבע לוחות, קצתם שטוחות וקצתם עגולות וטוחות (ר"י חריזי, אגרת לשון הזהב ג, דברי חפץ, עדלמן). ויש מהם בצפרנים שטוחות או שסועות שתי פרסות ויש מהם בצפרנים עקומות כאריה (שער השמים ד א). וכפות הרגלים אינם שטוחים אך הם חלולים מעט מפני כדורית הארץ שתכנס בחלל ההוא  שם ט; ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד. ומהלך כל אותה עזרה שוה ושטוח על שיעור אחד (המאירי, ליומא א, טז.). שטוחי המתלעות (זעע בראססן) בפיהם שני העין חזקות ומלתעות שטוחות וקהות (ש"י אברמוביץ, תולדות החיים, רצא). — °זוית שטוחה: והזוית השטוחה היא פרוד שני קוים שנפגשו על נקודה אחת ונפרדו מעליה לשני צדדין שאינן על נוכח אחד ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת א, 8 — °מספר  שטוח, מספר הנולד מהכפלת ארכו ורחבו של השטח: והמספר המנוי במספר אחר הוא המספר הנכפל פעמים אשר מנינם כמנין האחדים אשר הוא נמנה בו כמו שתי פעמיים שלש או שתי פעמים עשרה והוא הנקרא מספר שטוח (שם א, 10). — °תמונה שטוחה: התמונות השטוחות והמוגשמות (ר"א מזרחי, חכמת המספר, ג.).

— פִע, שִׁטַּחְתִּי, — כמו קל: קראתיך יי' בכל יום שִׁטַּחְתִּי אליך כפי (תהלים פח י) — ובסהמ"א: ובחֹשך רפדתי, שיטחתי יצועי בקבר (רש"י, איוב יז יג).

— התפ', *הִשְׁתַּטַּח, — שטח את גופו, ובפרט השתטח בתפלה על קבר: עלה ספר משנה תורה ונשתטח  לפני הקב"ה (ר"ש בן יוחי, ירוש' סנה' ב ו).בשעה שנמנו ואמרו שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא וכו' ביקשו לצרף את שלמה עמהן בא דוד ונשתטח לפניהן וכו'   (ר' חנניה וריב"ל , שם שם יב) . כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו (תענ' כ:). כל ימיו של יהודה בן טבאי היה משתטח על קברו של אותו הרוג (חגי' טז:). מיד הלך ר' יהושע ונשתטח על קברי ב"ש אמר נעניתי לכם עצמות בית שמאי (שם, כב:). כשהיה רואה שני בני אדם שונאין זה את זה הולך אצל אחד מהן ואמר לו למה שונא אתה את פלוני, כבר בא אלי לביתי ונשתטח  לפני ואמר לי חטאתי לפלוני (דא"ז פ' השלום). לא זז משתטח והולך, משתטח והולך, עד שהכניס מדת הדין למדת רחמים (ר' חנינא בר יצחק, מד"ר בראש' עח). מיד עמד (קין) ונשתטח לבקש רחמים מלפני הקב"ה (שם צז, שיטה חדשה, תאודור, 1215).  באותה שעה עלה יוד שבירכה ונשתטחה לפני הקב"ה (שם שמות ו).  בלעם וכו' היה משתטח על פניו ומיד היה גלוי עינים על מה ששואל (שם במד' יד). ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו, ידעו שדברו במשה ונשתטחו לפניו ואמרו התפלל אל ה' (שם שם יט). —  ובסהמ"א: וישתחו לו אפים, נשתטחו לו על פניהם (רש"י בראש' מב ו)  ולכן באנו עדיך בלב בוטח, בנפש כורעה וברעיון משתטח (עמנואל, מחב' כ, הברמן, 587).  ובעיר ליוורנו נשתטחתי על מצבת מהר"ח כהן ז"ל (חיד"א, מעג"ט, 4). וזכיתי להשתטח על קברי הרמ"ע מפאנו והרמ"ז ז"ל (שם, 8).

— פֻע, °שֻׁטַּח, בינו' מְשֻׁטָּח, כמו שָׁטוּחַ: ומחלוק מספר אל אחר יספרו אותו אחרי מספר אחר וזה כמו שיהיה המספר מרובע או משוטח (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה  ו  א , 42). כל ד' מספרים נערכים הנה המשוטח4 הבא מכפילת הראשון ברביעי שוה למושטח הבא מכפילת השני בשלישי (ר"י ן'   בירגה, ספר המספ', כ"י בריט', מוז', קז:). — ואמר המשורר: על זאת דאג ודרוש פדות לי וישע מן צורך בידים אמונה משטחות (ר"ש הנגיד, גל מעלי, בן תהלים, הברמן א 52).

— נִפע', °נִשְׁטַח, — ששטחו אותו: וכשם שהים הזה הגל שלו עולה ומתגבר כאלו מציף העולם וכשמגיע לשפת הים הוא נשטח לפני החול, כך אומות העולם שנמשלו לים (בראשית רבתי לב יג, אלבק 148). נשטח לפניו בבכיי' ואמר (מדרש אבא גוריון ו, ביהמ"ד ילינק א, 16) . אבל אנחנו הנשטחים לכל רוח נעמוד לעולם (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, , ואתחנן, קסג:). — ואמר הפיטן: יראה פעלת בנות בוטחות, כחום היום ערומות לשמש נשטחות (ר דוד בן משולם, אלהים אל דמי, סליח' מוסף יו"כ). — ואמר המשורר: ולמה זה לבד כלב על קברי אבות נשטח (ראב"ע, שאלות, כהנא ב, 28).

— הִפע', °הִשְׁטִיח, כמו קל ופִע': שוטח, מרבה אותם להשטיח בארץ ולכסותם (רש"י, איוב, יב כג). — ואמר הפיטן: ראשו דרומית המתיח, וגופו צפונית השטיח שואל לידעה .Elbog., Stud.   173.

— הָפע', °הֻשְׁטַח, בינ' מֻשְׁטָח, — מספר מֻשטח, כמו מספר שטוח, משטח: ודע כי כל שני מספרים מושטחים וכו' יש להם סגולה נפלאה והוא שערך הא' מהם אצל חבירו הוא מחובר מערך צלעו הא' אצל צלעו הא' של חבירו (ר"י הישראלי, יסוד עולם א ב, עא:) כל ד' מספרים נערכים הנה המשוטח הבא מכפילת הראשון ברביעי שוה למושטח הבא מכפילת השני בשלישי (ר"י ן' בירגה, ספר המספ', כ"י בריט' מוז', קז:). וכל א' מהמספרים האלה שהוא נמנה ע"י מספר או מספרים הוא הנק' בשם מספר מושטח מפני שהוא בא מכפילת מספר במספר (ברוך משקלוב, ענודי השמים ט, ו.).



1 [גם בארמ' ובסור' שטח, בערב' שׂטח سطع  ובא"י ובסוריה גם שׁטח شطع, חבש' סַטַחַ.]

2 [אמנם בשבעים ובשומרוני ובדרשת אל תקרי בתו"ם: וישחטו להם שחוט, שלא כענין, וכן מסתבר. לעמת שם יד טז בשבעים: וישטחם,   שלא כענין , במק' וישחטם. אך, כאמור, בערך שַׁחֲטָה, יש לקרא בהושע ה ב בקרוב: ורשת פרושה על תבור וּשְׁטֹחַ (ז"א שטיחת פח ורשת) הַשִׁטִּים העמיקו במק' ושחטה שטים.]

3 [כמבֹאר בפרושו של העורך אין הנקוד לַגּוֹיִם מכון, אלא הכונה, בתאור סערת הים כמו בתהל' קז, לקריאה: משגיא לְגֵּי יָם (ז"א גלי הים, כערבית לְג') ויאבדם (את הנוסעים בים), שֹֹׁׁטֵחַ (ומשביח) לְגֵּי  יָם וינחם (אל מחוז חפצם).]

4 [ועי' הָפע'.]

חיפוש במילון: