°, ת"ז, — שיך לשטח, מתכונת השטח, שָׁטוּחַ, flach; plat;flat: וכל הענינים אשר למדת עד עתה הם במדידת הארצות השטחיות אשר הקרקעות פשוטות וישרות לא עולות ולא יורדות (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת ב ה, 78). כמו שיש תמונות שטחיות עד אין מספר וכו' כך יש כמה תמונות גופניות (ר"י הישראלי, יסוד עולם א, יג.). עמד ועיין בכלי ההוא שהוא עשוי ומחובר מב' טבעות נחושת שטחיות גדולות מאוד (שם ב ה, כד.). וזה הכח (המדמה) וכו' איננו מופשט מנושא או משום גודל מושכל, שהרי לא יוכל לדמות טבעו אלא בנושא שטחיי או גודל מושכל (תגמולי הנפש, יב.). ובספר הרמוז כתוב כי הארץ היא שטחית וכבר בא במופת כי היא כדורית (רשב"צ, קשת ומגן, או"ט לברלינר 1881). — ובהשאלה במשמ' נוגע אך בשטח החיצוני של הדברים, לא מעמיק, oberflächlich; superficiel;-ial: המובן השטחיי (קרוכמל, מורה נבוכי הזמן ד). ובגוף הענין יש לענ"ד מקום התנצלות גם לדעת רז"ל הראשונה מצד שיקול הדעת בשגם הרחיקו אותה שני החכמים הגדולים והשקפה שטחית נוטה אליהם (רפפורט, מבוא להגיון הנפש לבר חיא יח, LX).