°, ש"ז, — מעשה השוטף דבר במים, שטיפה: לא שרי להחם ביו"ט אלא לפניו, ידיו ורגליו, אבל לשיטוף כל גופו לא (רש"י, שבת לט:). אלא אגב ריהטא דחמי טבריה נקט מי מערה ומשום היתר שיטוף (תשו' ר"ת, 121). המשיל ר' אבהו משל לבנאי שנכנס תחלה לשיטוף במרחץ ואח"כ נכנס רבו (חזקוני, תולדות כה כה). — ובמשמ' תכונת מי ששטוף בזמה, באהבת ממון וכדו': בראותכם ממונכם מתמוטט תתאזרו ותשתקעו ביותר בשיטופו של ממון למלא חסרון נטיית היד (דברי חכמים ודעת חכמה ב יד); רב פנינים לאלשיך משלי א כה. כי ראה נא כמה הוא שקוע בענייני שטופו של ממון וטובות העולם (ר"מ אלשיך, איוב כא לב).