*, ש"נ, — שה"פ מן שָׁכַן, ובפרט ככנוי לאלהים השוכן במקום1, נוכחות האלהים, Gottgegenwart; présence de Dieu; presence of the Lord: בשעה שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי (ר"מ, סנה' ו ה). שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים וכו' אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם (ר' חנניא בן תרדיון, אב' ג ב). עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם (ר' חלפתא איש כפר חנניא, שם שם ו). כשמת משה היה מוטל על כנפי שכינה (ר' יודה, ירוש' סוטה א י). בשעה שהיו אבותינו בים היה מוטל עולל על ברכה של אמו וכו' וכיון שראו את השכינה הגביה עולל את ראשו מברכה של אמו (ר' יוסי הגלילי, שם שם ה ו). שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל וכו' טורפין לו תפלתו בפניו וכו' ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל (אבא בנימין, ברכ' ה:). מנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם שנאמר אלהים נצב בעדת אל (שם ו.). העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' אלא יושבים צדיקים ועטרותיהם בראשיהם נהנים מזיו שכינה (רב, שם יז.). המהלך במקור נדפס 'המלחך' בקומה זקופה אפילו ארבע אמות כאילו דוחק רגלי שכינה (שם מג:). כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה (רבי אבין הלוי, שם סד.). היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה זוכה ומקבל פני שכינה (רבי לוי בר חייא, שם שם). הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי כסא וכו' מפני ששכינה למעלה מראשותיו של חולה (שבת יב:). עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל (שם כב:). שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות וכו' אלא מתוך דבר שמחה של מצוה (שם ל:). עינוותן הלל, ינוחו לך ברכות על ראשך, שהקרבתני תחת כנפי השכינה (שם לא.). בעוון שפיכות דמים בית המקדש חרב ושכינה מסתלקת מישראל (שם לג.). גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה (  רב יהודה בשם רב, שם קכז.). חס ושלום אמר אותו צדיק כך, ואם אמר מה אעשה לו, שכינה אמרה לו (פסח' פז:). עשר מסעות נסעה שכינה וכו' (ר' יוחנן, ר"ה לא.). אין השכינה שורה אלא באהלי שם (יומא י.). אלו חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני ואלו הן ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים (רב שמואל בר איניא, שם כא:). מעולם לא ירדה שכינה למטה ולא עלו משה ואליהו למרום (רבי יוסי, סוכה ה.). מאחז פני כסא פרשז עליו עננו וכו' מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו (ר' תנחום, שם שם). בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה שבכל מקום שגלו שכינה עמהן, גלו למצרים שכינה עמהן וכו', גלו לבבל שכינה עמהם וכו', ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן (רשב"י, מגי' כט.). שמחים, שנהנו מזיו השכינה (מו"ק ט.). כתוב אחד אומר כרסיה שביבין די נור וכתוב אחד אומר עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב וכו' אחד לו ואחד לדוד דברי רבי עקיבא, אמר לו רבי יוסי הגלילי, עקיבא, עד מתי אתה עושה שכינה חול (חגי' יד.). אפשר אתה דורש במעשה מרכבה ושכינה עמנו וכו' ואני ארכב על החמור (רבן יוחנן בן זכאי, שם יד:). לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו, וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה , אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם וכו' מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה (רבי, כתוב' קיא:). כל הכועס אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו (נדר' כב:). אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על גבור ועשיר וחכם ועניו (ר' יוחנן, שם לח.). הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה (רב יוסף, סוטה ה.). ותחל רוח ה' וכו' מלמד שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג (ר' יצחק דבי ר' אמי, שם ט:). ותפתח ותראהו וכו' שראתה שכינה עמו (ר' יוסי ברבי חנינא, שם יב:). איש ואשה זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן (ר"ע, שם יז.). יש בכם אחד שראוי שתשרה שכינה עליו (שם מח:). ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים, ק"ו לשכינה י"ד יום (ב"ק כה.). ואף מבני בניו של אותו רשע (נבוכדנצר) ביקש הקב"ה להכניסן תחת כנפי השכינה (סנה' צו:). דג ואדם ונחש וכו' הואיל ודיברה עמהם שכינה (בכורות ח.). כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו, שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה' (רבי חייא, תמיד לב:). עד שלא חרב בית המקדש היתה שכינה שורה בתוכו, שנאמר ה' בהיכל קדשו, ומשחרב בית המקדש נסתלקה השכינה לשמים, שנאמר ה' בשמים הכין כסאו (ר' שמואל בר נחמן, מד"ר שמות ב). לא זזה השכינה מתוך ההיכל, שנאמר והיו עיני ולבי שם (ר"א, שם שם). אע"פ ששכינתו בשמים עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם וכו', אע"פ שהוא נראה כמסלק שכינתו מבית המקדש עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם (ר' ינאי, שם שם). כשגלו ישראל אף השכינה גלתה עמהם, אמרו לו מלאכי השרת, רבונו של עולם, כבודך במקומך, אל תבזה שכינתך (פסיק' רב' לא, ותאמר ציון, איש-שלום, קמד:). זמרו לה' אימתי כשיבא לחזור שכינתו בציון (ר' חנינא, מדרש תהלים ט יב). למען אספרה כל תהלתיך, כשתחזור שכינתך בשערי בתי ציון (שם שם יד). — ובתפלה: ברוך אתה יי' המחזיר שכינתו לציון (תפלת שחרית, רצה). השב שכינתך לציון עירך (ותערב, מוסף ליו"ט). ומושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים (עלינו). אל מלא רחמים שוכן במרומים המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה וכו' את נשמת פב"פ שהלך לעולמו (אל מלא רחמים). מימיני מיכאל וכו' ועל ראשי שכינת אל (סדר קריאת שמע שעל המטה). — *וגם בצרוף בית שכינה, מקום ראוי לשכינת האל בו: ארץ כנען כשרה לבית שכינה (מד"ר במד' ז). — ובסהמ"א: ומן היום ההוא שנכנסו אבותינו תחת כנפי השכינה אלהי ישראל הכניע לפניהם את כל אויביהם (מכתב חסדאי למלך הכוזרים). שהיתה חוזרת מרכבת השכינה מבבל (רש"י, ישע' מג כד). בית יעקב שמעו אקונן על כרוב נגנז ועמו אור שכינה נעלה (ד"ה של יהודה מצרים וא"י ב, יעקב מן, 333). — °ובמשמ' מנוחה: הדבור וההפרדה והרחישה והשכינה (יוסף בן אברהם הרואה, מחכימת פתי ד). הדבר אשר יקרא בשם הויה אינו שכינה ולא נענוע (אהרן בן אליהו, עץ חיים ד, טו). — °ובמשמ' חניה: השוכנת בתוך צורה זו שכינה רוחנית (ר"י ן' לטיף, צורת העולם). — ואמר הפיטן: למען שכינתך הושע נא (הושענא, למען אמתך). שכינת כבודך (שם אבן שתיה). שכינתך שכנה בתוך לבות סגלתך (רשב"ג, לך אל חי, ביאליק-רבניצקי ב, 59). שם השכינה שכנה לך והיוצרך פתח למול שערי שחק שעריך (ר"י הלוי, ציון הלא תשאלי, זמורה א, 55). כי השכינה שכנה לך עד נתנה ספה בספך וחדרה בחדריך (ר"י חריזי, קבר נביא האמת, תחכ' לה מ). ישתחוו אף יקדו עמים אז להדם רגלי שכינתו (עמנואל, אפתח בכנור, מחב' ד, הברמן, 148-149). — ואמר המשורר: בפניו מפני משה קרינה ועליו משכינת אל שכינה (ר"ש הנגיד, ראה זקן, בן משלי, אברמסון, 304). כבר שבתי לצל כנפי שכינה (יצחק אבן עזרא, יריבוני, בן-מנחם, טז). ולשיר שיר חדש לעלות לדוכן אין השכינה עתה עלי שורה (יל"ג, לשלום ראבינוביץ, שירים ג ה, 118).