1, ממנו °הַשְׁכָּנָה, *מַשְׁכּוֹן, °מִשְׁכּוּן2 °מַשְׁכּוֹנָה, מִשְׁכָּן, *מִשְׁכַּן, °שִׁכּוּן, °שָׁכִין, שְׁכִינָה, °שְׁכִינוּת, שָׁכַן, שָׁכֵן, ְׁשֵׁכֶן, *שְׁכֵנָה, °שְׁכֵנוּת, °שְׁכֵנוּתִי, °שְׁכֵנִי.
1 [גם בכנע', בארמ' ובאוגר' שֹכן ובערב' שׂכנ سكن באותה משמ' כבעבר', ובאשור' בא שַכָנֻ כפ"ע במשמ' שים, השכן, ומכאן גם משכָנֻ במשמ' משכון המושם ומֻפקד בערבון, ומזה מַשְׁכּוֹן בעבר' כמלה שאולה מבבל. צורה אחרת מאותו שרש בלשון זו היא מַשְׁכַנָתִ, אוצרות מֻשכנים, במבטא ארץ אשור: מסכנת, ומזה ערי מסכנות בעבר'. לעמת זאת לא נוצרו המלים העבריות סוכן, סגן משרש שכן זה באשור' אלא מקורן בכנענ' ובעבר' מתוך האשור' שַכִמַ, שכמותו, בא כחו (של המושל), שחזרו בצורה שַכְנֻ, סַכְנֻ המאֻחרת לאשור', ועי' בפרטים בספר העורך (הלשון והספר ב, 275-296) על התפתחות מלים אלו והקרוב להן. ואמנם לא מן הנמנע הוא, שנולד השרש שכן בתקופה קדומה בבנין שפעל במשמ' כונן, מן כון וכדו', המשמש במק' היה גם בכתבות הכנעניות, כבערב', וצ"ע. היו שחשבו שהמלה σϰηνί אֹהל, משכן רועים ביונ', שאולה היא משמית, ואין אפשרות זו נמנעת.]
2 [שם הפעולה מן מִשְׁכֵּן נוהג בדבור ובספרות.]