שָׁכִיחַ
°1, ת"ז, — מצוי, נמצא לרב, häufig; fréquent; frequent: ע"כ הסכמנו וחזרו לדפוס אותם שיהיו שכיחים ומצויים ביד כל (פנקס ועד ארבע ארצות, שנת שע"ד, היילפרין, 29).
1 [ע"פ שְׁכִיחַ בארמ' שבתו"מ במשמ' זו.]
°1, ת"ז, — מצוי, נמצא לרב, häufig; fréquent; frequent: ע"כ הסכמנו וחזרו לדפוס אותם שיהיו שכיחים ומצויים ביד כל (פנקס ועד ארבע ארצות, שנת שע"ד, היילפרין, 29).
1 [ע"פ שְׁכִיחַ בארמ' שבתו"מ במשמ' זו.]