* 1, — שכשך כלי במים, שטף אותו בהנעה הנה והנה, ausschwenken; rincer; to rinse: הפועלין שתרמו את הבור אין תרומתן תרומה ואם היה הבור קטן או שהיו הבעלין אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה מפני שאחרים משכשכין בהן (ירוש' תרומ' ג ד). שאלו את ר' אליעזר עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו, אמר להם כדי שיעמוד אדם בקרן אפל וישכשך רגליו במים (תענ' כב:). דבר שאין מכניסו לקיום הוא משכשכן והן מותרין (ר' יהודה, ע"ז לג:). הני חצבי שחימי דארמי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ומותרין (רב עוירא, שם שם). הני פתוותא דבי מיכסי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ומותרין (רבי פפי, שם שם). שיכשך2 אין עושה יין נסך שם נח. משכשכו בשירי הלוג (ר"ל, מנח' כג.). כשהיה אחד מהן הולך אצל הגנן ואמר לו תן לי באיסר ירק, כשהוא נותן משכשכו ומוצא בעפרו זהב (מד"ר ויקר' ד). הסוס הזה שמתגו והוא בולס, מאכילו שעורים והוא בולס, משכשכו והוא בולס (תנחו' תצא ו). — ובסהמ"א: יושם בצלוחית וישכשך ויעשה בהם הצורך (קאנון ד ז א ב). המשכשך ידיו שחרית בתוך כלי של מים אע"פ שלא שכשך אלא פעם אחת עלתה לו (הלבוש או"ח, נטילת ידים ד יב).

— פֻע', °שֻׁכְשַׁךְ, — ששִכשכו אותו: דאי סלקא דעתך דאיהו נמי אסר דמי היין המשוכשך והתיר השאר א"כ מאי הוי פריך ליה אביי ור' יוחנן דאסרו והא אינהו לא אסרו אלא דמי היין המשוכשך (תוס' ע"ז נח., ד"ה איקלע). ובתוספת' תניא מפני שטיפת יין אסורה ואוסר בכל שהוא אלמא משמע שהאיסור בא מחמת הטיפה המשוכשכת וכו' לכך פירש ר"י שריא רבא לזבוני לנכרי אפי' ליין המשוכשך משום דשיכשוך גרוע הוא שלא נתכוין לשכשך לניסוך וכו' (שם שם). וההפרש הין העב הספירי ובין הרקיק, שהעב הספירי כשישוכשך בהנעה לא יהי' הגלים הנעשים מחלקיו קטנים, אבל יתחדשו בו גלים גדולים (קאנון א ב למוד ג כלל ב פרק ג).

— הִתפ', °הִשְׁתַּכְשֵׁךְ, — השתכשכו דברים זה בזה, ששכשכו אותם: מפני שהקילוח משתכשך כשהבור משתכשך אבל בשכשוך הקילוח אין הבור משתכשך (ראב"ד, תמים דעים קי). שבמשכו האיש הנופל (לתוך הבור) היין משתכשך והוי כהתיז הצרעה בקנה (ספר בר ששת תשובה שי). במה שיהי' שם ממתיחה עם לחיצה בזולת לחות נוזלת משתכשכת (קאנון א ב ב ט, באותות המעים על הרוחות). ואם יתישן אחר היניקה לא תנהגהו בכבדות להניע הערש בכח שישתכשך החלב באצטומכא (שם א ג ב, בהנהגת היונק).