°, ש"ז, — תכונת הדבר המשֻלש: שלשת ימים, שלוש של ימים, טרציינ"א בלעז (רש"י, שמות י כב). — ואמר הפיטן: ולשמך תקדישנו חלק וחבל וגורל וגם אנחנו נקדישך לנו אלוה ואדון ומלך בשלוש קודש (ינאי, לברכה תתנינו, קרוב' ויקר', זולאי, קמז). זה לזה זועקים זר שילוש זמר (הוא, אשנן פילאך, קרוב' ימים נוראים שם, שלא). דברות אלה דברי הברית גלה בזכרון שלוש ברית1 (ר"א קליר, תפן במכון, מוסף א ר"ה). שלוש צום פצתה (הוא, תמימים כרשו, קרוב' פורים). המשכו אחריך במדבר כבהמה וצורריהם הממת בשלוש מהומה (הוא, אסורים, יוצר ב פסח). קוראים ומשלשים בשלוש קדשה בקדש (אין קצבה, מוסף ר"ה). קמים כאפר פזר, קדושים הענד בנזר, רבדם בשלוש זר (מנחם ברבי מכיר, אחור וקדם צרת, יוצר שבת הפסקה א). זרזו להקדים שלוחים דיני גיא נבואות, צאת מבערב עשות כריכות מאביבי תבואות, חול ושבת כרבים מלאכותיו בשלוש באות (מאיר בר יצחק, אור יום הנף, מעריב ליל ב פסח). נחלה שפרה לי תקות שלוש גורלי (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר א פסח). ענדני שלוש כתרים (משלם ברבי קלונימוס, אפיק רנן, יוצר ב פסח). — ובמשמ' אמונת הנוצרים בשלש דמֻיות קדושות שהן אחת, d. heilige Dreifaltigkeit; la sainte Trinité; Trinity: ואינני מכוין בתשובה הזאת עמי הארץ שבהם (בין הנוצרים) כי הם אינם יודעים כי אם השלוש המוגשם (ר"י א"ת, אמונות ודעות ב). והוא האב והבן והוא רוח הקדש וכו', ואם נראה על לשוננו השילוש, נאמין בו האחדות (הוא, כוזרי א ד). אמנם שאר הדברים אשר עמסו על שתי האומות האלה העסק בהם כעסק האנשים ההם בענין השלוש (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). הפרק השיני לבאר עניין השילוש אשר יאמינוהו (פרופיט דורן, כלמת הגויים, הצופה מארץ הגר ג, 103). ואם יאמינו (הנוצרים) בשילוש אינו מפני כפירת האחדות כי אם מפני שאמרו כי הוא האחדות (שבט יהודה, שמד ז). — בהנדסה, תכונת השטח המשֻלש, Dreiecksform; triangularité; -ity: ויהיה לקצתם אצל קצת דבר מן היחסים המספריים הנמצאים לבעלי שנים עשר חלקים, כמו ההקבלה על החצי והשלוש והרבוע (אמו"ר ב ד ג, 10). כי תבנית שֵם נגזר מן בנה, וענינו בנין הדבר ותכונתו, ר"ל תארו, ברבוע והעגול והשלוש (ר"ש א"ת, מו"נ א ג). — ובתאור דרך הליכת הפיל במשחק השחמט הישן, ואמר המשורר: והפילים הליכתן בשלוש, והסוסים לארבע רבעיהם (ראב"ע, אשורר שיר, כהנא א, 160). — ובמשמ' השלָשה, מסירת שטר לשלישי: ואיני מבין מה יועיל שלוש שטרות לענין שובר זה (טוחו"מ, מלוה ולוה, מט).
1 [בברית משֻלשת לשלשת האבות.]