ש"ז, שְׁלָחַיִךְ, — פלג, תעלה1, Bach, Kanal; ruisseau, canal; brook, channel: ואת חומת ברכת הַשֶּׁלַח לגן המלך (נחמ' ג יה). שְׁלָחַיִךְ2 פרדס רמונים עם פרי מגדים (שה"ש ד יג). — ובתו"מ: לפי ששותה מי גשמים אבל אינו שותה מי שלחים (ספרי דבר' לט). — ובפרט בצרוף בֵּית־שְׁלָחִין3, שדה הצמא למים אשר פלגי מים נשלחים אליו כדי להשקותו, בנגוד אל בית־בַּעַל (עי' שם): מזבלין ומעדרין במקשאות ובמדלעות עד ראש השנה וכן בבית השלחים (שבי' ב ב). משקין בית השלחין כמועד ובשביעית (מו"ק ב ב). אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זה או שדה בית האילן זה, יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מן חכורו (ב"מ ט ב). המוכר את העיר מכר בתים בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות בית הבדים ובית השלחים (ב"ב ד ז). מאימתי שורפין הקשין שבשורות השדה וכו' בשדה בית השלחין מיד (תוספת פאה ב יט). המקבל שדה מחבירו והוא בית השלחין ובית האילנות וכו' (שם כתוב' ח ו). השוכר שדה בית השלחין מחבירו אין פחות משנים עשר חודש, שדה בית הבעל כונס את גורנו ומסתלק (שם ב"מ ט ב). כל שהיא פסידה והולכת זו היא בית השלחין (ירוש' מו"ק א א). אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו שתי אמות לתוכה ואמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה (ב"ב צט:). — ואמר המשורר: תרקד הצביה במסבה ועל לבה כרמוני שלחים (רמב"ע, הענק ב, ברודי, שלז). ואפריח במי ירדן נרדי ואשליח בשלֹח שְׁלָחָי (ר"י הלוי, הציקתני, זמורה א, 20).