1, ממנו *הַשְׁלָחָה, °הִשְׁתַּלְּחוּת, מִשְׁלוֹחַ, מִשְׁלָח, מִשְׁלַחַת, *מְשֻׁלַּחַת, שָׁלוּחַ, *שִׁלּוּח, שִׁלּוֹחַ, שְׁלוּחָה, שָׁלַח, א. שֶׁלַח, ב. שֶׁלַח2, *ג. שֶׁלַח, *ד. שֶׁלַח, *שָׁלִיחַ, *שְׁלִיחוּת, °תִּשְׁלַחַת.
1 [כמו בעבר' בא הפעל שָׁלַח גם בארמ' ובסור' ובאוגרית' בצורת שלח, וכמלה כנענ' קדומה בה כנראה שֻלֻחְ'תֻ, משלוח, שליחות, במכתב ממכתבי עמרנא מא"י 265 8. יש משוים באשור' תֶשְליתֻ, פקודה, צו. במשמ' הפעל העברי בא בערב' רק שַׂלַּחַ לשִלוחי האשה, אולי כמֻנח משפטי שאול מארמ'. אבל גם כמה הוראות אחרות של שלח, כלשון נשק (שֶׁלַח) או כפשיטת עור בארמ', וכפלג מים שלוח מן המעין, יש לראותן כהתפתחות מאותו שרש, בחלק גם בהשאלת מלה מלשון ללשון, ועל כן באים אף חלופי ח—ח' בהתפתחיות אלו. ועי' בהערות לערכים הבאים לצורת המלים ולבניני הפעל. השם שֻׁלְחָן אין לו שיכות לשרש זה, ועי' שֻׁלְחָן, הערה.]
2 [במחב' עמנואל כז (הברמן, 759) נדפס: ומי בצדק מְפַתֵּחַ שְׁלָחִיָּה. אבל לפי הבריתא דשמואל הקטן (צדק ממונה על החיים והשלום ועל הטובה ועל השלוה וכו') צ"ל כנראה שְׁלֹמִיָּה, ועי' שם.]