שְׁלִיטָה

*, ש"נ, — שה"פ מן שלט, מעשה השולט: מהו וירד, זה מלך המשיח וכו' הוי אין השליטה ניתנת ביד אומה הרשעה אלא עד שיבא משיח וירד מיעקב (פסיק' רב' יג, מני אפרים, נד.). שאין לקציני ד"א יצ"ו על המדינה ליטא שום עילוי והתנשאות ושליטה בעולם (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 175).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים