ש"נ, כנ' שִׁלְיָתָהּ, — מעין כיס שהעֻבר נתון בו, היוצא מבטן היולדת אחר הלדה1, Nachgeburt; secondînes; afterbirth: הרכה בך והענגה וכו' תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה וּבְשִׁלְיָתָהּ היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד (דבר' כח נו-נז). — ובתו"מ, גם בכתיב שליא: השוחט את המוקדשין לאכל שליל או שליא בחוץ לא פגל (זבח' ג ה). השוחט את הבהמה ומצא בה שליא נפש היפה תאכלנה וכו' שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה, סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה, המבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים (חול' ג ז). סימן הולד בבהמה דקה טנוף ובגסה שליה ובאשה שפיר ושליה (בכורות ג א). המפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם והיוצא מחותך, הבא אחריהן בכור לנחלה ואינו בכור לכהן (שם ח א). הפילה שליא תקבר (תמור' ז ד). המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקבה, שליא בבית הבית טמא, לא שהשליא ולד אלא שאין שליא בלא ולד (נדה ג ד). קושרין את הטיבור ור' יוסי אומר אף חותכין וטומנין את השיליא כדי שלא ייצן הולד כגון בסופל' של שמן ובכסות ובקופה של תבן (תוספת' שבת טו ג). שליה שאמרו תחלתה כחוט הערב וראשה כתורמס וחלולה כחצוצרות, אין שליה פחותה מטפח, רבן שמעון בן גמליאל אומר דומה לקרקבן של תרנגול, ולמה אמרו שליא והלא שליא שאין עמה ולד (שם נדה ד ט). הלמד שלא לעשות נוח לו אילו נהפכה שילייתו על פניו ולא יצא לעולם (ר' יוחנן, ירוש' שבת א א). השיליא הזאת בשבת עשירין טומנין אותן בשמן והעניים טומנין אותו בתבן וחול, אילו ואילו טומנין אותן בארץ כדי ליתן ערבון לארץ (שם שם יח, וכעין זה בבלי שם קכט:). בשומי ענן לבושו וערפל חתולתו, לבושו זה השפיר וערפל חתולתו זו השילי' (ריב"ל, ירוש' נדה ג ג). עיברה תאומים ונימוקה שילייתו של שפיר משפירה של שלייתה (שם שם ג ד). אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם לא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא (ברכ' ד.). יוצא הוא באגד שעל גבי המכה ובקשישין שעל גבי השבר ובשיליא המדולדלת בה (שבת נג.). יוצא הגמל במטולטלת הקשורה לה בשלייתה (רבה בר רב הונא, שם נד.). שמא נמוח שפיר של שליה (חול' עז:). והולד נתון בתוך מעיה והקב"ה משמרו שלא יעשה שפיר ושלא יעשה שליא ושלא יעשה סנדל (מד"ר ויקר' יד). — ובסהמ"א: החותלת העבה שהיא כמו חמת שבתוכה נוצר הולד וכו' וכשיגיע זמנו לצאת קורע אותה ויוצא היא הנקראת שליא (רמב"ם, אסורי ביאה י יג). ופליאה גדולה היתה זאת הלידה (של עשו ויעקב) בעבור שכל בן אדם יוצא בשלייא שהיא מכסה עליו והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד (ראב"ע, בראש' כה כה). — °ובהשאלה: ויש בעין שבע מחיצות ושלש ליחות, השבע מחיצות הם אלו הרשת והשליא והקשה וכו' (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד).