* 1, ש"ז, — כמו שָׁלוּחַ, ההולך בשליחות זולתו, Bote, Abgesandter; envoy; delegate, messenger: האפטרופוס והשליח וכו' מביאין ולא קורין (בכורים א ה). המביא גט ממדינת הים וחלה עושה בית דין שליח ומשלחו וכו' ואין שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם (גיט' ג ו). השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריה שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל, קדם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח ואמר לה גט ששלחתי ליך בטל הוא, הרי זה בטל (שם ד א). קטנה שאמרה התקבל לי גטי אינו גט עד שיגיע גט לידה וכו' שאין קטן עושה שליח (שם ו ג). וזו הלכה העלה ר' חנינא איש אונו מבית האסורין (משמו של רבי עקיבא) מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאחרים ויכתבו וכו' אמר רבי יוסי, נומינו לשליח2 אף אנו מקובלין שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו (שם שם ז). הכל סומכין חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי והעבד והשליח (מנח' ט ח). השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל, לא עשה שליחותו השליח מעל, כיצד, אמר לו תן בשר לאורחים ונתן להם כבד, כבד ונתן להם בשר, השליח מעל וכו' הבא לי מן החלון והביא לו מגלוסקמא וכו' השליח מעל (מעילה ו א). הבא לי בחציה נרות ממקום פלוני ובחציה פתילות ממקום פלוני והלך והביא לו נרות מבית פתילות פתילות מבית נרות השליח מעל (שם שם ג). והכתי, שומע אני על ידי מלאך או על ידי שליח תלמוד לומר ויי' הכה כל בכור, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח (מכי' בא, מסכתא דפסחא ז, ז:). שאלו את ר"א חלה השליח אמר להן כך תהו בשלום, ואם חלה המשתלח וכו' (ירוש' יומא ו ג). חצירו של שליח מהו שתיעש' בידו וכו' (ר' אלעזר, שם גיט' ו ב). ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח (ר' יוחנן, תענ' ב.). ושלח מלמד שהוא עושה שליח, ושלחה מלמד שהיא עושה שליח, ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח (קידוש' מא.). חזקה שליח עושה שליחותו (חול' יב.). — ושליח בית דין: ואומרים לו אישי כהן גדול, אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין (יומא א ה). המביא גט ממדינת הים וחלה עושה בית דין שליח ומשלחו וכו' ואין שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא אומר שליח בית דין אני (גיט' ג ו). הגוזל את חברו שוה פרוטה וכו' לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן לשליח בית דין (ב"ק ט ה). יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין (שאינם גולים) (אבא שאול, מכות ב ב). — ושליח צבור במשמ' המתפלל בשם הצבור לפני התבה, ובר"ת שַׁ"ץ: המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא סימן רע לשולחיו מפני ששלוחו של אדם כמותו (ברכ' ה ה). כשם ששליח צבור חיב כך כל יחיד ויחיד חייב, רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן (ר"ה ד ט). כל מה ששליח ציבור עובר לפני התיב' ותובע צרכי עמך לפניך (ר' אחא בשם רבי אסא, ירוש' ברכ' ד ד). לא נתפלל של שחרית ובא ומצאן מתפללין של מוסף אם יודע הוא שהוא מתחיל וגומ' עד שלא יתחיל שליח ציבור כדי לענות אחריו אמן יתפלל ואם לאו אל יתפלל (שם שם ד ו). אמרו לו לרבן גמליאל למה צבור מתפללין, אמר להם כדי להסדיר שליח צבור תפילתו (ר"ה לד:). אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום (סוטה לט:). — *שליח ציון: א"ל רב נחמן לחמא בר אדא שליח ציון כי סלקת להתם אקיף וזיל אסולמא דצור וכו' (ביצה כה:). — ובסהמ"א: שלשה דברים ילאו את האדם והם נר שחשך אורו ושליח מתמהמה ושלחן מיחל למי שיבוא (ר"י זבארה, ס' שעשועים ז' דודזון, 76). — °וככנוי למשה רבנו: שכך היו מתנהגים קודם זמן השליח ע"ה ר"ל ע"פ האביב המסכים כמהלך השמש ובא משה רבינו ע"ה והורה בו במשפט המגיד באמרו היום אתם יוצאים בחדש האביב וכו' או נאמר כי קודם זמן השליח היו מבדילים שנה משנה ע"פ מהלך השמש כפי שמורה פסוק והיו לאותות וע"י השליח העתיק הענין על ידי האביב ובטל פסוק והיו לאותות כמו שהסיר פסוק קח את הלוים לפסוק קדש לי כל בכור (אהרן הקראי, גן עדן, הבדל שנה משנה ד, יז:). — °במשמ' שליחו של ישו הנוצרי, Apostel; apostle; apôtre: לכן אמר השליח אל הרומאים (יוסף כיאנתיס, קצור תומס אקוינו ז, 15).