1, תוש"ז, נק' שַׁלֶּטֶת — בעל יכֹלת לשלֹט, בעל עֹז, אדיר, mächtig;puissant; mighty:ויוסף הוא הַשַּׁלִּיט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ (בראש' מב ו). החכמה תעז לחכם מעשרה שָׁלִּיטִים2 אשר היו בעיר (קהל' ז יט). אין אדם שָׁלִּיט ברוח לכלוא את הרוח (שם ח ח). יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה מלפני הַשָּׁלִּיט (שם י ה). — ובמשמ' עז, עז פנים3: מה אמלה לבתך נאם יי' בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שַׁלָּטֶת (יחזק' יו ל). — ואמר בן סירא: רחק מאיש [שלי]ט להרו[ג] ואל תפחד פחדי מות (ב"ס גני' ט יג). — ובתו"מ: אלכסנדר מקדון וכו' אינו שליט בים אבל הקב"ה שליט בים וביבשה (ר' יונה, ירוש' ע"ז ג א). דיין אמת שופט בצדק לוקח במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו (ברכ' מו:). למלך שהיו לו ב' איסטרטיגין א' שליט ביום וא' שליט בלילה (מד"ר בראש' ג). המושל בכל אשר לו, שהיה שליט ביצרו כמותו (שם שם נט). מה הכוכבין שליטין מסוף העולם ועד סופו כך ישראל (שם דבר' א). בנפשותיהן של ישראל היו שליטין לא כל שכן בנשותיהן (פסיק' ר"כ, ויהי בשלח, סב:) אם יש בדעתך לשוב עליה שליט הוא אדם באשתו (פסיק' רב' לא, קמד.). אמרת איש טמא שפתים אנכי הותרה לך על שהיית שליט בעצמך (שם לג, קנ:). — ובסהמ"א: שלטת שם תאר בפלס אדרת עורת, אמר לזכר שליט ולנקבה שליטה או שלטת (רד"ק, יחזק' טז ל). והנה אשה זקנה וכו' רעה ושלטת (ר"י חריזי, תחכמוני ו, טופורובסקי, 75). ומתגברים עליהם בנדוי ובחרם ובשליטי הנכרים וכו' ולוקחים מהם ונותנים לשליטים (סהל בן מצליח הקראי, אגר' תוכח' לריב"ש, לקו"ק נספח', 31).