* 1, ש"נ, — מעשה השליח ותפקידו, Sendung; mission: השליח שעשה שליחותו בעל הבית מעל, לא עשה שליחותו השליח מעל (מעילה ו א). שלח ביד חרש שוטה וקטן אם עשו שליחותו בעל הבית מעל, לא עשו שליחותו החנוני מעל (שם שם ב). השוכר את הפועל להביא שליחות ממקום למקום והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם (תוספת' ב"מ ז ג). היה החנוני חרש על דעתיה דרבי זעירא לא חשש שאין שליחות לחרש (ירוש' דמאי ו יא). אין אדם מבטל שליחותו בדברים (ר' לקיש, שם תרומ' ג ד). אין השליח האחרון צריך שיאמר בפניי נכתב ובפניי נחתם אלא אומר שליח בית דין אני וצריך למסור לו כל שליחותו (שם גיט' ג ו). בשעה שקיים שליחותו לא נתכוון המוכר לזכות לבעל המעות, לא קיים שליחותו נתכוון לזכות ללוקח (ר' נסא, שם ב"ק ט ה). אתי משלח (השעיר לעזאזל) מצא בשוק לכהן גדול אומר לו אישי כ"ג  עשינו שליחותך, מצאו בביתו אמר לו מחייה חיים עשינו שליחותו (יומא עא.). קטנים לא בני שליחות נינהו (קידוש' מב.). חזקה שליח עושה שליחותו (חול' יב.). ובכל הקב"ה עושה שליחותו אפילו על ידי נחש, אפילו על ידי יתוש, אפילו על ידי צפרדע (מד"ר בראש' י). ר' ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נח מרתיע ובא וכו' אמר זה הולך לעשות שליחותו מיד נפלה הברה בעיר פלוני בן פלוני נשכו נחש ומת (שם שם). והחיות רצוא ושוב וכו' רצין לעשות שליחותן (רבי אייבו, שם שם כ). אין מלאך אחד עושה שתי שליחות ולא שני מלאכים עושים שליחות אחת (שם שם). עד שלא עשו שליחותן קראן אנשים, משעשו שליחותן מלאכים (שם שם). בשעה שהיו הנביאים הולכים בשליחותו של הקב"ה רוח הקדש שהיתה שורה עליהם היתה נותנת להם אימה בעיני רואיהם (שם במד' י). לפי שאותם מלאכים כשנתראו תחלה לאברהם בדמות עוברי דרך נתראו לו והוא הכניסם לביתו כמנהגו והזמינם לאכול וכו' ואחר שאכלו אמרו שליחותן ולא נראה הדבר שיקבלו שכר של שליחותן, אבל זה המלאך בתחלה אמר שליחותו ואלו היה אוכל עמו היה נראה כאלו קיבל שכר על שליחותו לכך נמנע מלאכול (שם שם). שאין לך חביב לפני הקב"ה כשליח שמשתלח לעשות מצוה ונותן נפשו כדי שיצלח בשליחותו ואין לך בני אדם שנשתלחו לעשות מצוה ונותנין נפשם לצליח בשליחותן כאותם שנים ששלח יהושע בן נון וכו' פנחס וכלב והלכו ונתנו נפשם והצליחו בשליחותן (שם שם טז). כל אותן הימים שהיה משה בסנה אמר לו הקב"ה לך בשליחותי (תנחומא שמיני ה). מי מקבל עליו מעכשיו לילך בשליחותי (פסיק' רב' לג, אנכי אנכי, קנ:). — ובסהמ"א: הסרסור שליח הוא אלא שהוא נוטל שכר שליחותו (רמב"ם, שלוחין ב ו). ולאהבת קרוביה הלך קשטילה והשיג ספר כריתות מבעלה אחר ההפצר הרב ואולם כבאו עיינת בלשון הגט ובשטרי השליחויות ונסתפקת בהכשרם (ספר בר ששת שאלה שי"ד). והיו א"כ בכאן שלשה שליחיות מחירם לשלמה ומשלמה לחירם ומחירם לשלמה פעם אחרת (ר"י אברבנאל, מ"א ה). — *שליחות יד, שמוש לרעה ברכוש אחרים, מעילה בפקדון: שליחות2 יד שנאמר בשומר חנם אינו חייב עד שימשוך (ירוש' שבוע' ח א). משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר משליחות יד האמורה בשומר חנם (ב"מ מא.). שליחות יד אינה צריכה חסרון (שם מג:). — *ושליחות יד, כמו משלח יד, אומנות, Beruf; occupation: למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידיך, קבע לו הכתוב ברכה בשליחות ידיו (ספרי דבר' רסג).