°, ש"נ, — שה"פ מן שָׁלַל, מעשה המכחיש באמתות דבר מן הדברים, בנגוד לחיוב, Verneinung; negation: ויהיה החיוב והשלילה נמצאים יחד במאמר אחד, וזה בטל (אמונה רמה א ד). דע שהמאמרים או התארים היותר אמתיים על האל ית' וית' אמנם הם השלילות וכו' רק שהשלילות, ואם הם מסלקות ספקות רבות, אינם מודיעות דבר (שם ב ג, נא). ולו אחר כן תארים רבים, לא יחייבו רבוי בעצמותו, כל שכן שהם שלילות ולא יתרבה הדבר בשלילה (שם שם, נג). דע כי תאור האלוה ית' בשלילות הוא התאור האמתי וכו' אמנם תארו בחיובים יש בו מן השתוף והחסרון (ר"ש א"ת, מו"נ א נח). בזה הצד ישתתפו תארי השלילה לתארי החיוב שאי אפשר שלא ייחדו קצת התיחדות וכו' ואמנם הצד אשר נבדלו בו תארי השלילה מתארי החיוב שתארי החיוב וכו' הם מורים על חלק מכלל הדבר המבקש ידיעתו (שם שם). כי כל תאר שנתארהו בו הוא אם תאר פעלה או יהיה ענינו שלילת העדרו וכו' ולא תעשה גם כן אלו השלילות ולא תתירם עליו ית' אלא בפנים אשר כבר ידעת (שם שם). שאנחנו נאמר כי השמים לא קלים ולא כבדים וכו' וכיוצא באלו השלילות (שם שם). וכלל הדבר המורכב מהספור והמסופר ממנו, היה חיוב או שלילה וכו', יקרא משפט או גזרה (מלות ההגיון א). ואין הבדל אצלנו באלו שלש הלשונות בשלילה החלקיית (שם ב). ונקרא מה שיורה עליו מענין החיוב והשלילה איכות המשפט (שם שם). ונקרא החיוב והשלילה המתנגד (שם שם). שוללות והנגזר ממנו מושאל מענין ושלל שללה וכו' והשם ממנו יקרא שלילה ושוללות (הוא, פי' המלות הזרות). ויחס לאיש השלם שלש שלילות לכל פעלה מהשלש פעולות שלילה מיוחדת והן שלילת הליכה, שלילת עמידה, שלילת ישיבה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, נצבים, קעב:). ומהם החכמה הנקראת אלכימיאה והכוונה בה שלילת העצמים המחצביים סגולותיהם וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ז, 53). אמנם השגתו ית' היא בדרכי השלילה והשלילות הנאות לכל בעל דתינו לשלול מהבורא ית' הם שלש שלילות מודעות לכל משכיל בענין האלהות והם גשמות ופירוד ושנוי (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). שהוא משולל מהם תכלית השלילה (שם שם ו). כי המאמין שכל השלילות צודקות עליו כבר ייחדוהו מכל הנמצאים (ר"י אלבו, ס' העקרים ב ל). — ואמר הפיטן: ולך דומיה תהלה אלקים בציון כי לך נאה שלילת התוארים והשבח כי לא יתמו עד נצח נצחים (רדב"ז, כתר מלכות, אור קדמון, א:). — ובמשמ' מעשה השולל את נעלו: של נעליך, ע"ד הפשט הזהירו בשלילת הנעל לקדושת המקום (רבינו בחיי, שמות).