שְׁלָל

* 1, ש"ז, — מקום ששָללו וחברו בו את חלקי הבגד הקרוע, מקום החבור: הקורע מן המלל מן השלל מן הרדיד אינו קרע (ירוש' מו"ק ג ז). קורע את הברסין ואת הברדסין ואת הפלמוט ואת השלל ואת החרוד לא יצא (שמחות ט). — ושלל הכובסים, חתיכות בד שלולות יחד בכביסה: הסלים שבקנתל והמטה של טרבל וכו' ושלל הכובסים והבגד שהוא תפור בכלאים (פרה יב ט). שלל הכובסין והבגד שהוא תפור בכלאים חבור עד שיתחיל להתיר (עוקצ' ב ו). שלל של כובסין ושלשלת של מפתחות והבגד שהוא תפור בכלאים חיבור לטומאה (שבת מח:). — ושלל של ביצים, אגוד של ביצים מחֻברות במעי הנקבה, Eierstock; ovaire; ovary: האוכל מנבלת עוף טהור מן העצמות ומן הגדים ומן השלל של ביצים ומן הדם ומן הבשר החי טהור (תוספת' זבים ה ט).



1 [המלונים מנקדים שָׁלָל, ואינו נראה.]