1, ת"ז, שְׁלֵמָה, שְׁלֵמִים, שְׁלֵמוֹת, — מָלֵא, כֻּלּוֹ, vollständig, ganz; complet, entier; complete, whole: אֶבֶן שְׁלֵמָה וצדק יהיה לך איפה שְׁלֵמָה וצדק יהיה לך (דבר' כה יה). מאזני מרמה תועבת יי' ואבן שְׁלֵמָה רצונו (משלי יא א). ישלם יי' פעלך ותהי משכרתך שְׁלֵמָה מעם יי' אלהי ישראל (רות ב יב). עד היום מוסד בית יי' ועד כלתו שָׁלֵם בית יי' (דהי"ב ח יו). — ואבן שלמה בבנין, שלא נכרת ממנה דבר: אבנים שְׁלֵמוֹת תבנה את מזבח יי' אלהיך (דבר' כז ו). מזבח אבנים שְׁלֵמוֹת  אשר לא הניף עליהן ברזל (יהוש' ח לא). והבית בהבנתו אבן שְׁלֵמָה2 מסע נבנה (מ"א ו ז). — ובמובן נפשי, כמו תם, תמים, שלם עם אחר, עם אלהים, אֶל אלהים, נתון לו כֻלו: האנשים האלה שְׁלֵמִים הם אתנו (בראש' לד כא)3. והיה לבבכם שָׁלֵם עם יי' אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה (מ"א ח סא). ולא היה לבבו שָׁלֵם עם יי' אלהיו כלבב דויד אביו (שם יא ד). רק לבב אסא היה שָׁלֵם עם יי' כל ימיו (שם יה יד). להתחזק עם לבבם שָׁלֵם אליו (דהי"ב יו ט). — ובצרוף לבב שלם, לב תמים ונכון עם אלהים ואדם4: אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שָׁלֵם והטוב בעיניך עשיתי (מ"ב כ ג). כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שָׁלֵם באו חברנה (דהי"א יב לח). דע את אלהיך אביך ועבדהו בלב שָׁלֵם ובנפש חפצה (שם כח ט). כי בלב שָׁלֵם התנדבו ליי' (שם כט ט). ולשלמה בני תן לבב שָׁלֵם לשמור מצותיך (שם שם יט). כה תעשון ביראת יי' באמונה ובלבב שָׁלֵם (דהי"ב יט ט). ויעש הישר בעיני יי' רק לא בלבב שָׁלֵם (שם כה ב). — וגלות שלמה, כנראה במשמ' גלות של אנשים שלמים עם אחרים5: על הגלותם גלות שְׁלֵמָה להסגיר לאדום (עמו' א ו). — ובתו"מ: תורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול (תרומ' ב ה). בצל שנתנו בתוך עדשים אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם, ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם (שם י א). אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בו, כיכר באיסר והוא שלם מערבין בו (עירוב' ז י). אין מוכרין להם בהמה גסה עגלים וסייחים שלמין ושבורין (פסח' ד ג). כדי שיהא לבו שלם בתפלה (תענ' ב ב). הרי עלי לגלח חצי נזיר, ושמע חבירו ואמר ואני עלי לגלח חצי נזיר, זה מגלח נזיר שלם, וזה מגלח נזיר שלם (נזיר ב ו). מה בין תם למועד אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו, ומועד משלם נזק שלם מן העליה (ב"ק א ד). על הראשון משלם נזק שלם ועל האחרון משלם חצי נזק (שם ב א). ומנו את הצאן והיא שלימה (שם י ח). לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חרבים בין שלמים (נ"א ישובין) (ב"ב ד ט). כמה מלקין אותו, ארבעים חסר אחת וכו' ר' יהודה אומר ארבעים שלימות הוא לוקה (מכות ג י). אבר מן החי כמת שלם (עדי' ו ג). אין ממירין אברים בעוברים ולא עוברים באברים ולא אברים ועוברים בשלמים ולא שלמים בהן (תמורה א ג). והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם (נדה ה ג). הרימון והאבטיח שנימוק מקצתו אינו מצטרף שלם מכאן ומכאן ונימוק מן האמצע אינו מצטרף (עוקצ' ב ג). (הרואה) את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין אומר ברוך דיין האמת, מתניתין כשהיו שלמים ונשתנו (ירוש' ברכ' ט ב). מצווין ישראל לפרנס עבדים קיטעין יותר מן השלימין (ר' אחא, ירוש' ב"ק ח ה). הכרת העובר לחדשים שלימין ולידתו לחדשים מקוטעין (שם נדה א ג). הביאו לפניהם פתיתין ושלמין וכו' מברך על הפתיתין ופוטר את השלמין (ברכ' לט:). שמניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע (שם שם). שלום אתה ושלימה משנתך ששמת שלום בין התלמידים (שם שם). ויבא יעקב שלם, ואמר רב שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו (שבת לג:)6. אילו באו עליה שנים אחד כדרכה ואחד שלא כדרכה יאמרו בעל שלימה חמשים בעל פגומה חמשים (כתוב' מ:). והיה מנשק בכתלים ומגפף בעמודים ואומר הוי שלם ביתי הוי שלם פלטין שלי (פסיק' ר"כ, דברי ירמיהו, בובר, קטו.). —  וכתה"פ, מִשָּׁלֵם7, במשמ' בשלמות: שכר את החמרים הלכו ולא מצאו ושכר את הפועלים והלכו ומצאו את השדה כשהיא לחה נותן להן שכרו משלם (תוספת' ב"מ ז א). ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב, נתנו לו ישראל שכרו משלם ולא קפחוהו (ספרי במד' קנז). באו אותם פועלים ליטול שכרן ונתן לו שכרו עמהן משלם, והיו הפועלים מתרעמין ואומרין אנו יגענו כל היום וזה לא יגע אלא שתי שעות, ונתן לו שכרו עמנו משלם (ירוש' ברכ' ב ח). השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חברו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעל הבית (ב"מ עו.). כל מי שמתכשר במלאכתו יטול שכרו משלם וכל מי שמתעצל במלאכתו ינתן בדימוס (מד"ר שמות ב). — ובסהמ"א: ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, שנמצאת שלימה כשרה אמו (פדר"א טז). ואם נולד לאחר זה המנין קביעת ר"ה שבת ומרחשון וכסלו שלימים ופסח יום ה' (תוספ' ותקונ' לסדר רע"ג, 19). שאני שלם עמך ומבקש אהבתך (רש"י, בראש' לב ו). שמדרגות בני אדם בשער הזכיות והחובות עשר מעלות, צדיק, רשע, עובד, ממרה, שלם, מקצר, חוטא, מזיד, שב, כופר (ר"י א"ת, או"ד ה). אמנם השלם מי שהתישר לו לקיים כל המצוות וההזהרות ולא קצר במאומה בהם (שם שם). ויש איש שנשלמו סבותיו ובא שלם ואיש שחסרו סבותיו ובא חסר, ככושי אשר לא הוכן ליותר מקבול צורת האדם והדבור בתכלית החסרון, והפילוסוף אשר לו נתכנו תכונות וכו' (הוא, כוזרי א א). לא ישתמשו אלא במעשים היותר שלמים ובעתים היותר נכונים ובטוב שבענינים (שם שם). הצרעת היא מהחליים הנדבקים מהחולה אל השלם (ראב"ע, ויקר' יג ב). שהבורא יתברך אצל המשיגים השלמים לא יתואר בתארים רבים (ר"ש א"ת, מו"נ א כ). וכן כל מה שהוא שלמות אצלנו ייוחס לו יתעלה להורות עליו שהוא שלם במיני השלמיות כלם ואין עמו חסרון או העדר כלל (שם שם כו). אונקלוס הגר שלם מאד בלשון העברית והארמית (שם שם כז). כי שנים יהיו כסלו וטבת ב' ימים ותקרא השנה של שלמים ושנה יהיו כסלו וטבת יום א' ותקרא חסרים (חשבון העבור לר"ם במז"ל, דברי חכמים, לא).  מיעקב אבינו שהיה שלם בתכלית השלימות (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, פרה, צ.). כי הכסף והזהב כשאר אבני המחצבים בעיני השלמים חשובים (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 7). אי זו חכמה היא יותר שלמה ויותר מעולה (שם, 20). כי זה חוק כל שלם בכל מלאכה להוציא מלבו אחר שידע הכללים דברים פרטיים (שם, 26). והפילוסוף השלם סתם הוא מי שהגיעו לו החכמות העיוניות (שם, 70). אם שלמותו הוא כשיהיה שלם האיברים ונאה וכו' (שם, 72). למוד חכמת הנגון אחר כל החכמות בעבור שתקרא שלם (ר"י בדרשי, פרדס, סוף פרק ז', אוצה"ס ג). אבל אנו רואים בכל המקומות עגול שלם (השמש) (גרשון בן שלמה, שער השמים, סוף מאמר יג). שהפצירו בי שלמים וכן רבים (פנקס ועד ארבע הארצות, 14). רמז שיש בישראל יראים ושלמים, רמז רחלים, שהם כרחל לפני גוזזה ביראה שלימ' (נועם אלימלך, וישלח). — ואמר המשורר: חצי נדיב יחשב המחונן אשר שאל במתנה גדולה, והשלם אשר יתן כדרכו מעט או רב בטרם השאלה (ר"ש הנגיד, בן משלי תקמג, אברמסון, 156).